פרק 9

418 16 0
                                    

אני קמה בבוקר במהירות לבית הספר. אני ונוגה מגיעות דקה לפני הצלצול למזלנו ומתיישבות אחת ליד השניה. עומר יושב שולחן לידי ומאחל לי בוקר טוב. אני כל כך עייפה . אף פעם לא אהבתי את ימי ראשון מכיוון שהם הימים שאחרי החופש של שבת. צליל ודנה לא כאן כרגיל. בטח ישנות. המורה לביולוגיה נכנסת ומתחילה את השיעור. "תגידי יש סיכוי שראיתי את דנה ואופק רוקדים אתמול ביחד?" אני שואלת את נוגה לא בטוחה כל כך שזה היה אופק בגלל שאף פעם לא ראיתי אותו חוץ מהתמונה שדנה הראתה לי פעם אחת. "כן זה היה הוא,  ראית איזה חמוד הוא לדנה ובהמשך הערב שהלכת הם התנשקו וזה היה כל כך מתוק" היא אומרת ואני בהלם. דנה בדרך כלל לא כל אחת של בחור אחד. היא תמיד עם כולן ורק פעם אחת היה לה חבר לפני שנתיים.אני מאמינה שהיא צריכה למצוא את האחד שלה שישאיר אותה מאוזנת ואופק נראלי אחד כזה. אני כל כך מאושרת בשבילה. בהמשך השיעורים דנה וצליל הופיעו ודנה סיפרה עליה ועל אופק שהם ביחד ושהוא שלח לה הודעת בוקר טוב. היא נראתה כל כך שמחה . גם צליל אמרה שהיא הכירה מישהו חדש והביאה לו את מספר הטלפון שלה. היא חושבת שזה היה שביעיסט וקוראים לו עידו. בהמשך בשיעור האחרון המורה נורית נכנסה להודיע הודעה. "כפי שאתן יודעים לאור ההצלחה בטקס תחילת הלימודים שלנוו עם בית ספר אלון , המנהל החליט שלקראת המעורבות החברתית שלכם אתם תבצעו אותה יחד עם השביעיסטים של תיכון אלון. המנהל מאמין כי שילובים בלתי רגילים יכולים להוביל להישגים מרהיבים. בסוף היום תלכו למזכירות להירשם לאחד מרשימת האופציות וישבצו אותכם עם אחד השביעיסטים מחר. הם יגיעו ותוכלו לפעול יחדיו. בהצלחה לכולם." עומר נראה שמח מהרגיל.  שאלתי אותו למה והוא רק חייך אלי חיוך נוגע. "את יודעת שהשמיניסטים שלנו ושל בית ספר אלון אחראים על השיבוצים?" הוא שואל אותי. כנראה הוא יבקש מדין לשים אותו עם מישהו נורמלי. " ו? " אני שואלת "אולי נוכל לשבץ אותך עם מישהו שיתאים לך. אני בטוח שתהיי מרוצה " אני לא מבינה את מה שהוא אומר וגם לא מנסה לפרש. עומר תמיד מוזר ואין לי כוחות לחשוב כל כך. "עומר תעשה מה שאתה רוצה גם ככה אין לי שום מילה בנושא הזה" אני אומרת והוא רק מחייך.

×××
בדרך חזור מבית הספר אני הולכת הביתה עם אוזניות לביתי. אני רואה שמתקרב לכיווני גוש שיער בלונד אך אני מתעלמת. מרוכזת בטלפון שלי. לפתע אני שומעת קול שאומר לי משהו ואני מורידה את האוזניות שלי. "היי תוכלי לעזור לי עם זה?" אני שומעת. "ברור בואי תביאי לי " אני אומרת. זאת הייתה אילנית והיא ממש חמודה. לא היה אכפת לי לעזור לה. אנחנו עולות למעלה עם השקיות שכנראה עשתה קניות מהסופר. "תודה רבה לך. פעם שנייה שאת מצילה אותי, פעם שלישית גלידה עליי " היא אומרת ודי נחמד לראות שהיא זוכרת אותי עוד מלפני. "בכיף, מתי שתצטרכי." אני אומרת לה. לעומת דניאל היא כל כך נחמדה ואמפתית. ניתן לראות אור בעיניה שהיא מדברת.  היא מציעה לי לשבת לידה ואני לא מסרבת לה. היא מניחה לידי כמה עוגיות ואני לוקחת אחת. תמיד היא הייתה מנומסת כלפיי ואני מעריכה אותה על כך. "אז באיזה כיתה את חמודה?" היא שואלת ואני עונה "כיתה י בבית ספר אורנים" "אה אז את קטנה מבני בשנה יפה." היא אומרת ואני מחייכת קלות. היא נראת חיננית ביותר. "את במקרה אחות של שיר?" היא שואלת ואני מהנהנת "אה יפה בתי חברה של אחותך" היא אומרת לי אך לא מחדשת לי כלום.  "רומי חברה טובה גם שלי אני מכירה אותה." אני אומרת לה והיא מעט מופתעת "אף פעם לא שמתי לב שאת אחות של שיר אבל כשהסתכלתי לעומק היה משהו בך שהיה נראלי מוכר בה" היא אומרת "כן אנחנו די דומות " אני מחייכת. אנחנו מדברת עוד מעט ואני נפרדת ממנה לשלום שמעט מאוחר. נהנתי מאוד בביתה החמים ומוזר לי שלא ראיתי את דניאל. אולי הוא עם חברים או משהו. אני חוזרת לביתי ומתארגנת למחר. שולחת לחבורה הודעת לילה טוב והולכת לישון

×××

בבוקר אני מתארגנת לבית ספר במהירות ומגיעה לאוטו של נוגה שאומרת לי בוקר טוב. מעניין מה יהיה היום. אני פוגשת את עומר בכניסה לבית ספר ומאחלת לו בוקר טוב. הוא מעדכן אותנו בקצת פרטים שהוא שמע מדין לגבי המעורבות חברתית. אני רשמתי את עצמי לסידור בספריה כי לא היה לי כוחות למשהו אחר. כל שאר הדברים סתם דורשים ממני לצאת מהבית ולהתאמץ יותר ואני אחת כזאת שלא אוהבת את זה. בשעה השניה המורה קוראת לנו לעבור לכיוון חצר בית הספר וניתן לראות את השביעיסטים של תיכון אלון. אני מרגישה שמישהו בוהה בי אך לא יודעת מי בדיוק ולכן אני מתעלמת מזה. קוראים לכל מיני תלמידים ללכת לחדר המנהל שיסביר להם את המחויבות שלהם ויציג להם את את השביעיסט/ית שצירפו להם. לבסוף אני נקראת והולכת לחדר המנהל. אני נכנסת לשם ואני שמה לב שהחדר די ריק ללא תלמיד שאמור להצטרף אליי. המנהל מתחיל לדבר " שלום אמה יקרה. לצערי הרב המקומות שבספריה נגמרו ולכן השמיניסטים נאלצו להעביר אותך לתפקיד אחר במעורבות החברתית. מכיוון ואני סומך עלייך השמיניסטים הציעו לפתוח תפקיד חדש שבו את תהיי מארגנת האירועים שלנו עם בית ספר אלון. את תשבי בוועדות השמיניסטים ותדוני איתם על המתרחש שם לגבי הטקסים שלנו ושלהם. ישנם רק 2 ילדים כאלו בשכבה והם את ועומר" בזמן שהמנהל ממשיך לדבר אני חושבת לעצמי לרגע שזה די ברור שזה שנינו. זה בטח מה שעומר תיכנן ודין הסכים כי הוא ראש מועצת התלמידים של תיכון אלון. אני לא מתה על הרעיון אבל המנהל ממש התלהב ממנו אז לא הייתה לי ברירה להסכים לכך " אני חושב שאת מתאימה לתפקיד זה ובהחלט תבצעי אותו על הצורה הטובה ביותר. מכיוון ולעומר צירפנו שביעסטית לך אנחנו נצרף שביעיסט הוא אמור לבוא בעוד כמה רגעים" אומר המנהל ועכשיו אני מבינה למה לא היה לפני כן שביעיסט בחדר. לפתע נפתחת הדלת ואני לא מאמינה למראה עיני. זה לא מי שציפיתי לראות בכלל. מה הוא עושה פה?

אהבתם את הפרק?אשמח אם תגיבו ותתנו כוכב☆. התגובות שלכם בהחלט חשובות ומשמעותיות לי להמשך הספר. אוהבת אתכם וכבר מצפה לחלק הבא♡

My Dream💭Where stories live. Discover now