My Dream💭

פרק 15

נ.מ דניאל
אני מלטף את השיער הצהוב והרך שלה. זה מרגיש כל כך טוב. היא כל כך רגוע ושלוו שהיא ישנה. היא דומה למלאך. איפה היא הייתה עד עכשיו? אני כל כך שמח שהיא נמצאת כאן איתי. אני מרגיש יותר בטוח בעצמי. כשהיא כאן אני יכול לישון בשקט בלי צרות ודאגות לחיים. היא גורמת לי לשכוח את כל הבעיות שהיו מתחוללות לי בפנים. היא שינתה אותי, לטובה. אני מרגיש שעיניי נעצמות ואני רוצה כל כך לישון לצידה. אני נרדם בשניה.

נ.מ אמה
אני פותחת את עיניי לא בחדרי. יד גדולה עוטפת את מותני ואני ישנה על חזה גדול ומוצק. הוא ישן כל כך יפה. הוא עוד יותר יפה ממה שהוא. שיערו בהחלט עושה לי את זה. אני מלטפת את פניו ומתחילה לנשק אותו נשיקות קטנות בלחי ועד למורד צווארו. "התעוררת קטנה שלי?" הוא שואל בקול צרוד וסקסי מדהים מהרגיל. "כן דניאל התעוררתי וכדאי שכבר אתה. עוד מעט השעה שבע ואני אצטרך לחזור הביתה" אמרתי לו ונשמע קצת עצב בקולי. הוא פותח את עיניי ומסתכל עליי "את עוד ויותר יפה שאת ישנה קטנה, את לא יודעת את זה" הוא אומר. "הסתכלת עליי כשאני ישנה?" אני שואלת אותו. "כן, ואני מקווה שזה יקרה עוד הרבה פעמים" הוא אמר והתחלתי להסמיק. התחפרתי בתוכו שלא יראה זאת. "אין לך מה להסתיר נסיכה אני יודע שאת מסמיקה" הוא אומר ואני כבר ממש אדומה. אני מסתכלת עליו ומחליטה שהגיע הזמן שאספר לו "דניאל" אני שואלת בחשש "מה קטנה שלי?" הוא שואל "אתה החבר הראשון שלי" אני אומרת ומסמיקה ,חוששת לאיך שהוא יגיב. הוא מסתכל עליי ומחייך ועוטף את כולי בחיבוק גדול שכמעט לא נשאר לי מקום לאוויר "ד-ד-דניאל אין לי א-אוויר" אני אומרת לו והוא משחרר את החיבוק. "אני כל כך שמח שאני הראשון שלך. הראשון שנישק אותך. למרות שכבר ידעתי את זה כיף לשמוע את זה ממך אומרת את זה" הוא אומר בהתלהבות. "איך ידעת שאתה החבר הראשון שלי?" אני שואלת "פשוט אפשר לראות איך שאת מסמיקה מכל דבר וכשנישקת אותי הרגשת לא בטוחה בעצמך" הוא אומר "ונישקתי טוב?" אני שואלת בתמימות והתביישות. "נישקת הכי מדהים בעולם יפה שלי. אין דבר בך שלא מוצלח" הוא אומר ואני מחבקת אותו חיבוק גדול. הייתה לי הקלה שאמרתי לו את זה. אנחנו קמים ולפתע אני רואה מישהי בדלפק. זאת אימו אילנית. אנחנו מתקרבים אליה ודניאל אומר "תכירי אמא זאת אמה חברה שלי ואמה תכירי זאת אימי אילנית". אני מכירה אותה כבר ואילנית אומרת "אני מכירה אותה בני." דניאל בהלם "איך את מכירה אותה אמא?". "יום לפני שעברנו לגור פה היא ראתה אותי ברחוב והציעה לי עזרה עם הדברים ולא מזמן כשהייתי אחרי קניות אמה עזרה לי איתן. יצא שגם דיברנו מעט אחר כך ומסתבר שגם אחותה חברה טובה של רומי שלנו." היא אומרת בנעימות וברוך. "אז את מכירה כבר את הבית?" הוא שאל "לא ממש הייתי פה חוץ מפעמיים. האמת שאף פעם לא ראיתי את הגודל פה ואת החדרים אבל כן אני מכירה את אמא שלך מעט ואת רומי, אנחנו חברות יחסית טובות האמת. כל פעם שהיא באה לאחותי יוצא לנו לדבר" אני אומרת לו "אילנית יקרה האמת שאני צריכה לזוז. ניפגש בהזדמנות" אני אומרת "ביי אמה יקרה. מקווה שעוד ניפגש " היא אומרת ואני יוצאת מהדלת וגם דניאל. אני ישר אומרת לו "זה לא שהסתרתי את זה ממך, זה פשוט שאני לא כל כך ידעתי איך להגיד לך. האמת שאני לא כל כך יודעת איך להתנהל לידך כי כמו שכבר אמרתי. אף פעם לא היה לי חבר. אני מצטערת שלא סיפרתי לך" אני אומרת לו ומרכינה את ראשי למטה. אני בטוחה שהוא כועס עכשיו "יפה שלי, אני לא כועס. פשוט אני קצת בהלם שאת מכירה את אמי ואחותי סך הכל. אבל אני שמח שאת מכירה אותן .נראה שאמא שלי נורא אוהבת אותך. אמה את חשובה לי. מתי כבר תביני את זה?" הוא אומר ואני מתמלאת שמחה. "גם אתה חשוב לי דניאל. אתה לא יודע כמה" אני אומרת לו ואנחנו מתנשקים. אני כל כך מאושרת לצידו. לאחר כמה דקות אנחנו מתנתקים והוא נפרד ממני לשלום. אני מגיעה לביתי ועושה כל מיני סידורים למחר. נשכבת על המיטה ונרדמת מעייפות גדולה