My Dream💭

פרק 8

צליל ודנה צורחות בלי סוף. אני מאורגנת לפי מה שנוגה נתנה לי ללבוש. בקיני בצבע ורוד בהיר מנומר ומעליה שמלת חוף לבמה יפה. כמובן מה שנוגה מלבישה עליי יפה. "תגידו הזמנתן את עומר?"אני שואלת בעייפות "כן הוא כבר שם דין. הם לבנתיים בוחרים מקום מתאים"
אומרת דנה. אנחנו מגיעים לים שעמוס מאנשים. אין מישהו שלא פה נראלי. תמיד בימי שישי הים עמוס אבל לא תיארתי לעצמי שכך. בטח בגלל שזה כבר סוף הקיץ וכולם רוצים לנצל כל שניה. אני חושבת על החול החם עם כל החבורה בתוספת דין. כולם יושבים וצוחקים ומדברים עם דין שמתגלה ממש חמוד. הוא כמו העתק של עומר והם ממש מתאימים לפי דעתי. אנחנו קמים לעבר הים. לפתע עומר מחזיק ביד "מה קרה?" אני שואלת אותו "אני לא רוצה לעצבן אותך אבל תנסי כמה שיותר להיות ליד סבבה?" הוא אומר. "למה?" אני שואלת. "פשוט תסמכי עליי" הוא אומר. כל פעם יש לו משהו אחר בראש ואני כבר לא מבינה מה עובר עליו. אני נשארת לידו ומקשיבה לו.
אנחנו נהנים יחדיו כולנו ומנצלים כל רגע. אני שמה לב שמידי פעם עומר מדבר בחוזקה או מעביר אותי להסתכל על מקום אחר ואני לא מבינה מה עובר עליו, הוא מתנהג מוזר... טוב זה עומר הוא בכללי מוזר. כשמתחילה השמש לשקוע אנחנו מתקפלים. אני אומרת לכולם שאני שניה הולכת לשירותי נשים. אני שוטפת את פני שנהיו שזופות ולפתע אני רואה משהו במראה. אני נבעלת ונרתעת מהר. אני שמה לה שזה דניאל? אני חושבת. אני עוצמת את עיניי ופותחת שוב והוא לא נעלם. הוא כאן. אני מסתובבת במהירות ובאה לצאת. הוא אוחז את ידי ולא מאפשר לי פתח בריחה. הוא מתקרב אליי ואומר "אז מה נשמע אמה? הרבה זמן לא התראינו אה?" אני לא עונה וקופאת במקום. "ראיתי אותך בים, אפילו קראתי לך אך נראה שהתעלמת, לא זכור לי שאני אינו נראה" הוא אומר ואני לא מבינה למה הוא התכוון "באמת? לא שמתי לב" אני אומרת בקול חלש . הוא מתקרב אליי ואני מתנגשת בקיר מאחוריי. "דווקא נראה ששמת לב אבל התעלמת? לא למדת שאיתי לא משחקים משחקים?" הוא שואל ומתקרב עוד יותר. אני מרגישה מעט את הבל פיו על פני ונשימותי נהפכות להיות כבדות. לפתע קול בוקע מן השירותים "אמה איפה את? אנחנו צועקים לך כבר שעה ואת לא עונה" זאת צליל. באותם רגעים דניאל נעלם מהמקום כאילו לא היה וצליל מתקרבת אליי "אמוש את בסדר?" היא שואלת. "כן כן פשוט הייתי חייבת לשטוף את פניי. אני די עייפה מהיום הזה בואי נזוז" אני אומרת לה ואנחנו זזות. כל הנסיעה אני חושבת על מה שהיה. על עומר שהתנהג מוזר ודניאל שטען שקרא לי כל הזמן. אני לא מבינה מאיפה זה בא. אני לא רגילה לדברים האלה. הוא צץ כל הזמן משום מקום וזה די מוזר לי. אני שואלת את עומר "למה התנהגת מוזר היום?" הוא עונה לי "אני? התנהגתי רגיל אמה" הוא אומר וניתן לראות שהוא משקר. הוא מזיז את עינייו לצדדים בכל דקה ודי לא מתמקד בי. "עומר אל תסתיר ממני דברים. אני רואה שאתה משקר" אני אומרת לו. "טוב נו, את אמרת לי לא לדבר על זה אבל דניאל היה בים. כמובן שהסתכל עלייך שוב וקרא לך בלי הפסקה. מה יכולתי לעשות? אני מכיר אותך מספיק כדי לדעת שבאותו רגע היית נרתעת והולכת ישר משם ולא רציתי את זה. אני צודק?" הוא אומר "האמת שיש בזה משהו אבל חבל שהתנהגת ככה היית נראה כמו אחד שברח מבית משוגעים" אני אומרת והוא ואני צוחקים. "מחר יש מסיבה בבית של דין את באה?" הוא שואל אותי. "אני לא יודעת אם יהיה לי מה ללבוש. בכללי אני לא אדם של מסיבות אתה יודע.." אני אומרת "נו בואי ואני אלביש אותך. בבקשה תמיד היה לי חלום שתהייה לי חברה כמוך שאוכל להלביש אותה לכל מיני מסיבות נו בבקשה" הוא אומר עם מבט מתחנן שאי אפשר לסרב לו "סבבה נודניק רק תעזוב אותי בשקט " אני אומרת בעייפות יתר. אני מגיעה לביתי ומורידה את כל החול שיש מתוכי. היום היה משהו מהמקרה שלי ושל דניאל. הוא הסתכל עליי מוזר. למרות שהוא איים עליי היה אפשר לראות שמשהו מציק לו. הוא אומנם אחד כזה שכל פעם משכיב בנות אבל באותם רגעים שהוא דיבר איתי כל הדברים הלא טובים שיש בו לא עצרו ממני לחבב אותו. אני לא מאמינה שאני אומרת את זה אבל אני חושבת שאני אוהבת את המגרעות שבו. אני לא רוצה להתאהב בו ואני לא בטוחה שזה אפשרי. הוא בסך הכל בן אדם כזה לא טוב בשבילי אבל איכשהו הוא החלום שלי. שאני לידו אני מרגישה שאני כל כל כמה רמות מתחתיו. הגוף השזוף והחוטב שלו בהחלט מושך אותי אליו. הוא כל כך חתיך ונראה טוב בעייני. אני כולה ילדה מטר שישים עם גוף צנום וקטן. שיערי הוא כתמתם וארוך ועיניי בצבע דבש. אין בהם יותר מדי. אני רזה אך מלאה במקומות הנכונים. יש לי כרס קטנטנה אך שלא מפריעה לי כל כך. לעומתו שהוא גבוה ממני ראש וחצי, לא כל כך גבוה אך לא נמוך. אני יכולה להסתכל עליו בלי שיתפס לי הצוואר למזלי. כל הבחורות שהוא משכיב פי אלף יותר יפות ושוות ממני אך מה גרם לו היום לבוא ולדבר איתי? הוא טוען שהוא רצה לדבר איתי והתעלמתי , זה פשוט שכנראה עומר הסיח את דעתי שלא אשים לב אליו. הוא בהחלט אחד כזה שכל אחד ואחת רוצים להיות בסביבתו. אני יוצאת ממקלחתי אחרי מחשבות רבות. נשכבת על המיטה ונרדמת ישירות.