little secret- Larry stylinson

PART 40

הכל עבר מושלם מידי בשבועות האחרונים. אם זה מהשיחה עם הארי שקיבל באהבה את הרצון שלי לחכות ליציאה שלנו, עד לבחירת החליפות לחתונה שלי.
שתתקיים היום.
פאק, זה ממש היום.
זה כאילו שצריך למשוך אותי מהמיטה בכוח בשביל להתחיל להתארגן- וכאילו לא מספיק מאוחר אני פשוט מוצא את עצמי לא רוצה לקום מהמיטה.
״לואי וויליאם טומלינסון?!״ קולו של אוֹלי הדהדו בבית. והבנתי שאני בצרות. אני פורע את עיניי וקם במהירות יתר ורץ לשירותים לצחצח את שיניי. זה הרגיש שנים שלא הייתי בבית שלי, ובמיוחד בשביל יום החתונה לוטי אירחה את כולם בביתה שכל בית הילדות שלי לרשותי.
״לואי טומלינסוןןןן אני מקווה בשבילך שאתה ער״
״ער״ אני צועק ונחנק מהמשחה של עצמי, משתעל ולא שם לב בכלל שאוֹלי כרגע טופח על גבי.
״כן, הבנתי שאתה ער. מוכן ליום הגדול?״ אני שוטף את פי מהמשחה ״לא״ אני עונה בקצרה וקולע.
״לא?״
״בהחלט לא. ברעיון תכננתי להתחתן בגיל 60 או בכלל לא, אבל לאלוהים יש תכנונים משלו״
״וכשאתה אומר אלוהים אתה מתכוון להארי, בעלך העתידי?״
״בהחלט״
״שתהיה בריא.״
״אמן. יאלה אבל אם כבר מתחתנים אז כבר. איפה אבא שלי?״ אני שואל ויוצא מחדר השירותים ולוקח בגדים להחלפה אחרי שאתקלח.
״הוא בדרך. הוא מביא איתו את כל שאר הבנים. אחי- אתה מתחתן לי אני לא מעכל את זה״ אוֹלי תופס בכתפיי ואני בשלו, מנערים את אחד השני ״תפסיק להזכיר לי את זה חרא״
״תעכל. אתה מתחתן אתה מתחתן אתה מתחתן״
״אני ירה בך, חבל. אני אחליף אותך בקלי״
״היית מת. אגב ראיתי אותו במשרד של הארי לפני שבוע״ אני מסתובב להביט באוֹלי, הוא היה אצל הארי שבוע שעבר?
״מה...עשית שם?״ אני שואל בבלבול ומתחיל להתפשט
״ובכן, הוא קרא לי לשם. דיברנו המון והשלמנו פערים. לטענתו זה כי אני החבר הכי טוב שלך והוא רוצה להיות בקשר טוב עם כל זה ובלה בלה בלה, קיצר הארי מידי״ אני מצחקק
״באמת הארי מידי. ברשותך אתקלח לי״ אוֹלי יוצא מהמקלחת ונותן לי את הפרטיות שאני ביקשתי.
״לא לאונן כל היום לואי!״ אני מגלגל את עיניי, אני לא יאונן ביום החתונה שלי, יש את ליל הכלולות היום מי צריך יותר מזה?
לאחר שאני מתקלח ושם עליי את הבגדים הקלילים, אני מוצא את אבא והחברים שלי יושבים ומפטפטים, ו כשמבחינים בי מריעים בקריאות וצעקות ותיפופים על השולחנות והקירות.
היום הזה אולי יהיה טוב יותר ממה שצפיתי.
-
הארי אדוארד סטיילס:

״מה זאת אומרת הבת של טרוי אוסטין?!״ אני צועק, מרגיש שאני הולך לצאת מהכלים.
״זה מה שכתוב לי. חשבתי שתגיב ככה בגלל זה אמרתי לך את זה״ אני משפשף את פניי כשפני העוזרת של ארגון החתונה מולי, מרגישה כנראה לא בנוח בהתחשב לזה שאני מתחרפן מולה שאבא הביולוגי והבת שלו מתכוונים להגיע לחתונה ללא הזמנה. ״הם לא הוזמנו. שאף אחד לא יכניס אותם ומבחינתי להגדיל את כמות ההבטחה. הם- לא נכנסים.״ למזלי, הבת של פני היא דיירקשנית מושבעת. ככה כשהיא עזרה לאמא שלי היא הבחינה בשם של טרוי במוזמנים. אלוהים יודע איך הוא הגיע לשם.
״ברור אני אדאג לזה. אתה רוצה להסתכל ברשימת המוזמנים שוב? לבדוק-״
״הכל טוב. פשוט... שהם לא יכנסו, אוקיי? זה חשוב לי.״ פני מהנהנת ואז אני מרגיש זרועות סביבי, אני מסתובב ומביט בחיוך באמא, שמושכת אותי לחיבוק.
״הכל יהיה בסדר, זו תהיה חתונה מושלמת״
״אני ממש מקווה. עוד שעה צריך לצאת לכיוון של דונקסטר אם אנחנו רוצים להגיע בזמן״ אמא מהנהנת ומביאה לי את החליפה
״תתלבש. ותייבש את השיער שלך שלא תתקרר מותק. אתה בטוח שאתה לא רעב?״
״כן אמא, אני בטוח. איפה ג׳מה? היא מבריזה לי-״
״ממש לא. הארי- היי, תסתכל עליי. תנשום, פנימה החוצה, פנימה והחוצה. הכל טוב״
זה לא היה צחוק. הרגשתי שאני רוצה לבכות, שהלב שלי לא עומד בזה ושבאלי רק לשבור משהו בחדר.
״אני פשוט רוצה שזה יהיה מושלם. ששום דבר לא ישתבש״ אני מודה ומסתכל הצידה לג׳פרי שמחייך אליי ומרים לי אגודלים.
״וזה יקרה. אנחנו נדאג לזה. זה היום שלך- אל תתן לדאגות להציף אותך. הדאגה היחידה שלך צריכה להיות על איך תסתכל ללואי בעיניים כשתגיד לו את הנדרים בלי להתחיל לגמגם״
״תודה אמא, מאוד מעודד״
-
כשאני מריח את הריח המוכר של לו, אני מחייך כמעט אוטומטי
״אתם יכולים להוריד כיסויי עיניים אהובים שלנוווו״ כשאני שומע את האישור של לוטי, אני מוריד במידיות את הכיסוי ולא שולט בחיוך שעלה לפניי כשאני פוגש בלואי שהיה מהודר בחליפה, נראה זוהר מתמיד וחיוך שלא הספקתי להתענג ממנו כי הטחתי את שפתיי על שלו כשתרועות היו סביבנו, ששמעתי בערפול כי התעסקתי בבן אדם שיוכרז כבעלי בעוד פחות משעה.
״ אתה נראה מדהים בייבי״ אני אומר בשקט, מעלה את ידי ללחיו ״גם אתה יחתיכת סקסי זקן״ אני מצחקק ומטיח את שפתיי על שלו שוב, מרגיש שאני לא יכול לקבל מספיק.
״אוקיי זהו זה זוג יונים, תשאירו לכנסיה משהו״ ג׳מה ולוטי מפרידים ביננו לפני שאני שולח נשיקה באוויר ללואי ופונה ללכת עם אחותי, לנסוע לאולם ולוודאות שהכל טוב שם לפני שישר נסע לכנסיה.
והנסיעה עוברת חלקה, אני מוודא מהרכב שהכל נראה רגוע באולם, מבחין שמעריצה זיהתה אותי ומניפה את ידה לשלום ואני חזרה לפני שג׳מה ממשיכה לנסוע לכנסיה שבמרחק כמה מטרים מהאולם.
אני יורד מהרכב, מנפנף למשפחתי המורחבת, ובצד השני המשפחה המורחבת של לו שבדיוק יצא מהרכב גם כן ואני מושיט לו את ידי והוא תופס אותה, אנחנו הולכים לצד אחד השני ומניפים את ידנו לשלום עד שאנחנו מגיעים לתוך הכנסיה, הולכים לאיפה שהכומר מחכה לנו בזמן שהמשפחות הגרעניות שלנו מתיישבות בכנסיה, ומהר מאוד אני מוצא את עצמי מול לואי, מביט לעיניו באותו מעמד שחשבתי עליו כל כך הרבה בחיי. מה אומר? איך זה ירגיש? איך הוא מגיב? אם אני אנשום בכלל?
ובכן? זה היה מושלם.
״ברשות שמותנת לי לחתן אתכם...״ פרדי הקטן הגיש לנו את הטבעות ולואי לקח אותם מידו, נותן לו נשיקה באוויר ואני קורץ לילד הקטן שיהיה הילד החורג שלי בעוד דקות ספורות. אני ולואי שמים לאחד השני את הטבעת הזהובה, לפני שאנחנו מסתובבים חזרה לכומר אלכסנדר
״הארי אדוארד סטיילס האם אתה מוכן לתת את נדרך לחיות עם לואי וויליאם, בטוב וברע בעושר ובעוני?״
״כן.״ אני עונה בלב שלם, מביט בגוון הכחול שהיה מבריק וכחול כל כך
״לואי וויליאם טומלינסון, האם אתה מוכן לתת את נדרך לחיות עם הארי אדוארד, בטוב וברע בעושר ובעוני?״ הלחץ שהיה לשניות בודדות בלבד יצאו מליבי כשהוא ענה ״כן.״
״אם יש מתנגדים לנישואים בין השניים, מוזמן להגיד את דבריו כרגע״ אני מסתכל על הקהל שהיה משפחתנו בלבד, כולם שותקים ואני מחייך וחוזר להסתכל על לואי
״אני מכריז עליכם כבעל ובעל.״ אני קופץ על ההזדמנות ושהה שלואי עולה על קצוץ אצבועותיו אני נפגש עם שפתיו ומרגיש את זרועותיו נטלות סביבי.
פאקינג בעלי היקר.