little secret- Larry stylinson

PART 37

זה היה שבוע שבו הרגשתי שמתעללים בי. שבוע שבו אומנם הייתי עמוס במעשים בארצות הברית- אך רחוק מבן הזוג שלי. מהארוס שלי. מבעלי לעתיד.
אני מרגיש את הגעגוע כל יום- ובשביל להעצים את החוויה השיחות היום יומיות שלנו עשו את העבודה. התגעגעתי למגע שלו, לדיבור שלו, לראות אותו ולנחת שהרגשתי בגופי כשהייתי בסביבתו.
ביום הטיסה זה הרגיש לי כמו המירוץ למיליון, הטיסה חזרה ללונדון הרגישה סיוט מהלך כי המהירות של הטיסה לא הייתה תלויה בי. באותו רגע הרגשתי את כל העיניים נעוצות בי בהלם- אנשים שהרגישו מאויימים להתקרב אליי ולדבר איתי וויתרו על החוויה ובצדק- אם מישהו היה מתקרב אליי מן הסתם שהוא היה מוצא את עצמו עושה צניחה חופשית ללא מצנח.
אך לראות את טרוי אוסטין זה בהחלט היה אחד הבחני איפוק הגדולים שהיו לי.
אני נתקל בבחור נמוך יחסית כשאני ממהר לצאת משדה התעופה ומבחין בבחור שהיה לי מוכר. העיניים.
אני מצמצם את עיניי כשאני ממשיך ללכת והבחור מסתכל עליי בחיוך ומעקם את ראשו
״הארי סטיילס?״ אני מהנהן בהיסוס ואז פוער את עיניי.
טרוי אוסטין, אביו הביולוגי של לואי.
האחד שעזב אותו לפני 31 שנה, והשאיר את ג׳יי עם תינוק לבד.
״טרוי״ אני אומר בקרירות, מסתובב בשביל להביט לו בעיניים ״לא צפיתי לתגובה כזו. יפה שאתה יודע מי אני״ אני מגחך בקרירות ״לצערי. אבל אין לי ברירה.״
״שלח ד״ש לבן שלי״ טרוי הסב את גופו והתכוון ללכת- אך היה לי ככ הרבה פאקינג שאלות.
״למה?״ הוא הסתובב חזרה אליי והביט בי בשעשוע
״למה מה?״
״לשלוח לו ד״ש? אכפת לך ממנו בכלל? עזבת אותו ואת ג׳יי. מן הסתם שלא כל כך אכפת לך מהבן שלך פתאום.״
״הבן הזה בגדר טעות. הכנסתי את ג׳יי להריון בטעות- הוא טעות של קונדום״
״אתה לא תקרא לבעלי טעות של קונדום אדוני. תתבייש לעצמך. אני ברשותך אלך לטעות קונדום שלך עכשיו״ אני אומר בכעס
״אתם נשואים? אוי זה כל כך מוסיף לשנאה שלי אל-״
״אבא דיי״ לידו, נערה עם משקפיים שלא הבחנתי בה קודם אמרה ואחזה בידו. אחותו החורגת של לואי.
אני מסתובב בזעם וממהר לרכב שלי שחונה בשדה, ואני מרגיש כל כך מתוסכל. איך בן אדם מסוגל להיות מזעזע כל כך?
לקרוא לפאקינג בן אדם טעות של קונדום.
לקרוא ללואי טעות של פאקינג קונדום.
זה הרגיז אותי כל כך והעסיק אותי כל הנסיעה שלא שמתי לב שהגעתי למול השער של ביתי שנהיה ביתו של לואי בשנה האחרונה גם כן. אני נכנס ומחפש את לואי בין החדרים
״בייב? אני פה״ אני מנסה לקרוא לו אך ללא מענה. אני ממשיך לחפש אותו יורד קומה, מבחין בו רואה סרט ואני מחייך. לצידו קליפורד שבוהה לו בפופקורן אבל לא מעז לגעת בזה כי הוא יודע שלואי לא מסכים.
״היי לך״ הוא נבהל כששמע את קולי ועצר את הסרט שכנראה היה אשמת הכוכבים ומיהר אליי. אני ממהר לנשק ולחבק את הבן אדם האהוב עליי ומתענג על הטעם הפופקורן חמאה שבפיו.
״ממ... מלוח, אבל חלקלק״ אני אומר והוא מרים גבה
״יש עוד משהו מלוח וחלקלק... אתה יודע-״
״דיי אתה מת על זה, להיות כל כך מטריד בסיטואציות רומנטיות״
״לאב, אני רואה ליטרלי אשמת הכוכבים. אהבה לא קיימת״
״אוי תשתוק. אנחנו לא נקראים אהבה?״
״אנחנו נקראים... רומיאו ויוליה גרסת 2023״ אני צוחק ומנשק את פיו שוב כמה פעמים ואז מוריד את פניי לקליפורד שקפץ עלי מההתחלה ולא קיבל את היחס שמגיע לו
״היי לך בחור גדול״ 
״הבנתי מג׳ורג׳יה שראית את טרוי היום״ אני פוער את עיניי, הוא בקשר עם אחותו?
״כן, והרגיז לי תצורה כשהוא קרא לך פאקינג טעות של קונדום. אני לא מסוגל להביט לו בעיניים״ אני מתוודה וקם חזרה, אוחז בידו בשביל לחוש בו
״זה לא חדש. והוא לא מזיז לי את הריס. אחרי האיום שלו לפני כמה שנים על הילד שלי אני באמת לא מביא לו שום קשר דם אליי״ הוא אומר ועולה יחד איתי לקומה העליונה של הבית
״אבל אתה בקשר עם ג׳ורג׳יה״
״כי היא אחותי וזה כבר לא אשמתה שאבא שלה בן זונה״ אני נאנח. החלטה שלו.
״בכל מקרה... עוד חודשיים אה? אני מתרגש״
״להיות בעלי? כמובן. מי לא יתרגש להיות איתי חיים שלמים. במיוחד הריגוש הזה של- שיט, הולכים להתעלל בי חיים ארוכים מאוד״ אני מצחקק לטון קולו שניסה לחקות את שלי
״עכשיו... אפשר להרגיש את בעלי בבקשה?״
״אל תקדים את המאוחר אני עדין לא נשוי אליך תן לי קצת לחוש בעונג של אני מאורס״ ביקש ואני מושך בכתפיי. אוקיי.
אני מתיח אותו בקיר ומנשק את שפתיו, יורד בנשיקות לכיוון צווארו ונושח את הלסת. מתענג על כל שניה של פי נוגע בעורו ועולה חזרה לשפתיים כשאני מעלה את חולצתו ומכנסיו ומראה לו אותם
״אלה, מחוץ לתחום הבית שלי״
״מה? אבל-״ אני קוטע אותו בנשיקה, מרים אותו מישבנו לספא ששוכנת בסלון ומוריד אותו עליה ואז מוריד את חולצתי שיהיה לי אפשרות לחוש בכל חלק בגופי בו.
אני חוזר לשפתיו ומוריד את תחתוניו, יורד עם שפתיי משפתיו לצווארו, מצווארו לחזו ובטנו, מחליק את לשוני על האור החלק עד שאני מגיע לאיברו שעמד זקוף לכבודי
״פאק״ אני מחייך כשאני שומע אותו נאנח, אני עוטף את העטרת וגורם לאגנו להתרומם כשאני מכניס את כל איברו לפי, מוצץ, מלקק, מתענג וגורם לדבר המלוח והחלקלק שלואי דיבר עליו להתפרץ החוצה לפי.
״ממ...מלוח, חלקלק. מעולה. מזכיר קצת פופקורן-״ לואי מושך אותי לשפתיו, מוריד את מכנסיי וגורם לי להשתנק כשהוא נוגע באברי בידו הקרה כשהוא מוזיז את תחתוני הצידה.
הוא מתעסק עם אברי בידו כשאני לא עוזב את שפתיו ובשניה תופס קרסולו והופך אותו על בטנו וגורם לו לנתק את מגעו ממני, אני מוריד את תחתוניי ונכנס כל כולי לתוכו בשניה וגורם לו לצעוק ״זה, על שנכנסת אליי ללא הכנה קודם. באהבה, ממני הארוס שלך״ אני לוחש לאוזנו ואז מתחיל לנוע בתוכו, מרגיש את העונג שמציף את גופי ועם כל תנועה אני הופך אותה לחדה יותר, מהירה יותר. ובמילים אחרות? לא משאיר תחת ללואי.
אני מרגיש שאני עומד להתפוצץ ותנועותיו הופכות לקשות יותר ואני זועק את שמו כשאני גומר בתוכו, גורם לו להוציא את הזרע שלו גם כן על הספה.
״חבל, דווקא אהבתי את הספה הזו״ לואי אומר ונאנח ואני מצחקק והופך אותו חזרה אליי ומנשק את שפתיו
״אני חושב שהפכת אותי למושבת. תודה לך״ הוא ממלמל לכתפי ואני בתגובה מעסה את ישבנו ומרפרף על חורו וגורם לו להכות את ידי
״על תיגע לי בתחת״ אני פוער את פניי, סלח לי?
״אני מצטער זה רכוש פרטי״ אני עונה בקול צרוד. ומוסיף את ידי השניה אליו וגורם לו להאנק
״אבל אבל... איפה חתמתי על זה שאני מסכים שהתחת שלי שייך לך?״
״ברגע שהרגל שלך נכנסה לשטח הבית שלי בעיקרון.״ אני אומר והוא מניד בראשו
״אני לא הייתי מודע לזה״
״מאוחר מידי.״