להיות או לא להיות

93 3 0
                                    

הגענו לשדה התעופה עם גימין וטאהיונג. כל הדרך אני וטאהיונג שיחקנו במשחק קוריאני שהוא לימד אותי, כשגימין ולינוי דיברו.
ראינו את הבנים יורדים אחד, אחד מהמטוס.
"היי" אמרתי לגין כשהוא היה הראשון שירד מהמטוס.
"בטח התגעגעת אליי, תודה אבל אני לא בקטע שלך" אמר לי ג'ין.
"מה מה" לא הבנתי על מה הוא דיבר.
"התגעגעת אליי?" שאל אותי.
"כן" קימטתי את המצח שלי
"אז את מאוהבת בי!" קבע עובדה
באתי לענות לו תשובה חוצפנית.
"עזבי, שלושה ארמיז התחילו איתו אז הוא במוד כזה" אמר לי נאמגון כשהגיע.
"אההה" אמרתי.
"גין, חתיך שלי, אם אתה לא יוצא איתי אז אל תצא עם אף אחת!!" טאה פתאום התחיל לצעוק את זה בקול ציפציף.
"חוץ מנאמגון, אז.. מותר לך!!" גאנקוק הצטרף אליו.
"תסתמו שניכם" אמרו להם ג'ין ונאמגון ביחד.
"רואים? זה פשוט התאמה!!" גאנקוק וטאהיונג אמרו ביחד.
"בדיוק כמוכם?" שאל אותם ג'י הופ.
"לא קרוב אפילו,ולגבי הובי, הוא היחיד שכמעט ולא משפפים אותו. אז עם מי נשפף אותו?" אמר טאהיונג והובי התחיל לגלגל עיניים.
"תשפפו אותו עם אן" אמר ג'ין
"יששש" התלהבתי, אני וגי הופ זה מושלם. הובי וגימין רק גילגלו עיניים.
"את לא חושבת שאת נלהבת יותר מדי?" אמר לי גימין.
"לך יש את יונגי, אין לך מה לדבר" ענה לו הובי בצחוק.
"כבר לא" לינוי ענתה לו בשמחה.
"מה זאת אומרת?" כל הבנים שאלו. ואני רק קיוויתי שהיא לא הכניסה את יונגי אל תוך ארון ושלחה אותו אל ישראל.
"אני ויונגי, בזוגיות!!" היא הכריזה.
"פחות" יונגי ענה לה.
איך היא לא מתביישת להכריז על זה ועוד בלי הסכמתו? ועוד מול כל הבנים?! חשבתי לעצמי.
לינוי באה אליו ונישקה אותו, ליטרלי נישקה אותו.
"עדיין?" היא שאלה והסמיקה. כל הבנים פשוט היו בשוק. מאיפה האומץ לעזאזל?
"טוב נו, אני מניח שנוכל לנסות את הזוגיות הזו" אמר ללינוי ובהה בריצפה.
בנסיעה חזור-
אני, טאהיונג, גימין וגאנקוק ישבנו ודיברנו בזמן שהובי, ג'ין, ונאמגון היו די עסוקים עם מסמכים וכל זה. ויונגי ולינוי סתם דיברו, יותר נכון לינוי דיברה המון ויונגי הקשיב.
"רק שלא תתחיל לקרוא לו מאמי" אמר טאהיונג והסתכל עליהם.
"היא טיפוס דביק?" שאל אותי טאהיונג.
"מהכרותך הקצרה איתה, מה נראלך?" שאלתי אותו.
"לעזאזל, אין לי כוח לזה" אמר גאנקוק ביאוש כאילו הוא זה שמנהל את הזוגיות הזו.
"אין לך כוח למה?" נאמגון פתאום פנה אלינו.
"נו היא תתחיל להופיע בכול מקום עכשיו, והוא יבריז מחזרות" אמר גאנקוק.
"תודה קוקי, גם אני אוהבת אותך" פנתה אליו לינוי.
"לא כמו שאת אוהבת את שוגי" אמר לה טאה בטון פלרטטן ועשה לשתיהם עיניים.
"יש לכם את זה ביותר ילדותי?" שאל אותם הובי בייאוש.
"לך תדע" גאנקוק ענה לו בחיוך ערמומי.
&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&
הטיסה לישראל :
הפעם מההתחלה התיישבתי ליד גימין.
"את לא אוהבת לעמוד?" שאל אותי
"הזדקנתי מאז" אמרתי לו בחיוך כשהסתכלתי עליו.
"אפשר לשאול אותך שאלה?" אמרתי בהפתעה, זה עכשיו או לעולם לא חשבתי לעצמי, אני לא מתכוונת לחזור לקוריאה, לינוי כנראה תחזור, אני רוצה להשאר פה, בארץ.
"כן, בטח" ענה לי ויצא מהטלפון שלו.
"היית לך מודעות עצמית בשיר no more dream? " שאלתי אותו והוא בהה בי בהלם. שמעתי את נאמגון וגין מגחכים מלפנינו.
"סליחה?" אמר לי בשביל לוודאות ששמע טוב.
"אני מתכוונת, ניסית להיות ערס אבל פשוט יצאת חמוד כזה וקטנטן וחמוד" אמרתי לו, ורק אחרי שאמרתי לו את כל הדברים האלה, הבנתי מה אמרתי ורציתי לקחת את הדברים שלי בחזרה.
"את יודעת שאני יותר גדול ממך, נכון?" אמר לי בשביל לבחון את המודעות העצמית שלי.
"את חושבת שאני חמוד?" אמר בפתאומיות אחרי שקט של חמש דקות וחייך אליי.
"היית, כשהיית קטן" מלמלתי. לאן אני מכניסה את עצמי? .
אחרי נסיעה של 6 שעות נוספות הגענו לישראל, הבנים ירדו עם תחפושת לנמל.
"אני הולך לראות איפה קונים בגדים לתמנון" התלהב גאנקוק.
"מה זה" ג'ין שאל וקימט את המצח שלו.
" עזוב, מה שלא תדע, לא יזיק לך" אמרתי לו.
"במה זה כבר יכול להזיק לו?" שאל הובי.
"שכלית" ענה גימין ואז פנה אל בית הספר שלי.
"פה אתם לומדים?" שאל וסרק את המקום.
"כן, ולמעשה הבגרות שלי מתחילה ממש עוד 10 דקות, אז להתראות." אמרתי ועליתי למעלה בהתרגשות.

שסיימתי את הבגרות ירדתי למטה, נאמגון סיים שיחת טלפון.
"טוב, אז אין לנו הרבה זמן להיות פה מסתבר.." אמר נאמגון בדיוק כשנכנסתי לטווח שמיעה.

פגשתי את האיידול שליWhere stories live. Discover now