כמו אחות קטנה

פרק 32

נכנסנו למסיבה אחרי שחיכינו מספר דקות מתישות שלגמרי גרמו לי לרצות לחזור הבייתה ולהמשיך את המרתון של ״קוגר טאון״ שהתחלתי. ישר זיהיתי את גיא, שאני חייבת להגיד שלמרות שבפעמים האחרונות שנפגשו לא הכל היה זוהר, ממש התגעגעתי אליו.

הוא ישב על כורסא עגולה וגדולה, ביחד עם עוד כמה בנים, ששניים מהם אני מכירה כי יצא לנו לצאת ביחד, ועם שתי בנות.

״את רוצה לשבת ליד גיא?״ נויה שאלה מסתכלת עליי, אחרי שאמרתי לה ולבנות שנילך לשבת שם.

״כן, התגעגעתי אליו וזה רק ההתחלה של הערב, הוא בטח לא שיכור.״ אמרתי בפשטות

״אוקיי..״ נויה משכה בכתפייה והלכנו שתינו אל החבורה של גיא, בזמן שנטע ושקד הלכו לשתות בבר.

״אוהו, מי אלה?״ גיא שאל עם חיוך, מסתכלת עליי

״אל תגיד שלא התגעגעת!״ קראתי מחבקת אותו. הוא שם את הבושם ׳דיזל׳ שקניתי לו ליום הולדת, ולא יכולתי שלא לחייך.

״מודה. הרבה זמן לא ראינו אותכן.״ הוא אמר מחבק את נויה, ״תכירו, חן, שון, תמיר, לירון וספיר״ הוא אמר מכיר לנו את החברים שלו

״היי.״ אמרנו מתיישבות. נויה ישבה ליד לירון וספיר, ואני ישבתי ליד גיא. כל אחת בצד אחר.

״באמת התגעגעתי אלייך.״ גיא לחש לי הזמן שמי שנשאר לשבת ולא לרקוד, היו עסוקים בכל מיני שיחות.

״אני גם״ אמרתי מחייכת אליו, ״אני רואה שאתה לא שותה גם.״ אמרתי

״הפסקתי להערב.״ הוא אמר מחייך אליי, בוחן את התגובה שלי.

״שקרן.״ אמרתי לא מאמינה חו. אני שמחה שהוא החליט להפסיק לשתות, גם אם זה רק להערב. גיא פשוט בן-אדם אחר שהוא שותה, ואני מדברת מניסיון.

״אני עדיין שותה, את יודעת שזה מה שעוזר לי לשכוח לפחות לכמה שעות טובות וקצרות מה שקורה בחיים שלי, אבל הערב אני לא רוצה להפחיד את הידידה הכי טובה שלי שהתגעגעתי אלייה.״ הוא אמר ואוטומטית עלה לי חיוך בפנים.

אני וגיא היינו הידידים הכי טובים. בתיכון נפרדנו כל אחד לתיכון אחר ושמרנו על קשר. ההורים של גיא לא הכי מסתדרים בינהם, ברמה שהוא ראה את אימא שלו חוטפת מכות מאבא שלו, והרבה דברים נשברים. הוא בן יחיד, וסוף-סוף הם בהליכי גירושין. קשה לו להתמודד עם זה, והדבר שהוא הכי יודע לעשות זה להתנתק מבעיות שלו זה לשתות.

״אתה תהיה בסדר. אני תמיד פה כשאתה לא שיכור.״ אמרתי מחייכת, מקבלת ממנו חיוך קטן ונשיקה חזקה בלחי. אחרי שרקדתי קצת עם נויה, נטע ושקד, והלכו לי הרגליים לגמרי בגלל העקבים שהחלטתי- אלוקים יודע למה- לשים היום, הלכתי לבר לשתות קצת.

״בשבילך עם וודקה חמוציות?״ הוא שאל מחייך אליי. הנהנתי אליו, והוא התחיל להכין. איתמר מרשה לי רק את זה כי בגלל החמוציות בקושי מרגישים את האלכוהול, ומי אני שאתווכח איתו? אני במילא לא אוהבת לשתות יותר מידי ולאבד שליטה על עצמי במקומות מפוצצים. בזמן שחיכיתי למשקה שלי, המבט שלי נדד לעבר הכניסה שנפתחה, והופתעתי לראות את תום וניצן נכנסתי ביחד לתוך המועדון, שהוא מחזיק לה את הדלת שתיכנס.