יום עבר ועוד יומיים אני מתחילה ללמוד. האמת שאני בכלל לא חושבת על הלימודים כרגע למרות שאני צריכה. לפני כמה דקות סיימתי לדבר בטלפון עם אמילי ועם ההורים שלי. אני מתגעגעת אליהם מאוד ומה שאני מרגישה בלי קשר לגעגוע אליהם לא עוזר לי.
כל כך נהניתי כשיצאתי עם סקוט, ראיתי בו צד אחר, צד שלא חשבתי שקיים אצלו והוא ניפץ את הכל תוך שניות. אני לא יכולה שלא לחשוב על הנשיקות איתו ובכלל על להיות בחברתו, הוא נכנס לחיים שלי במכה, בלי שום הכנה ועכשיו אני לא מצליחה שלא לחשוב עליו.
לא כי אני מאוהבת בו אלא בגלל שאני כל כך נהניתי איתו, באמת, אני לא זוכרת מתי נהניתי ככה ולראות אותו עם מישהי אחרת כאילו הייתי כלום ושום דבר זה כאב. וזה לא שהיא פשוט דיברה איתו או משהו, היא ישבה עליו ואני חושבת שהם אפילו התנשקו. אפילו שלא ראיתי אותם מתנשקים בוודאות אני במקרה הייתי שם כדי לראות אותה קמה ממנו.
אומנם הייתי שיכורה אבל לא שיכורה מספיק כדי לשכוח.
ידעתי שיפגע בי מתישהו. הרי זה לא שלא עשה את זה קודם. אני לא מוכנה לאפשר לו להיכנס לחיים שלי שוב. הוא עשה מספיק בלגן עד עכשיו ואני כמו מטומטמת הנחתי לו להישאר ולהתקרב. מה לעזאזל עובר עליי? למה אני מתעסקת בו כל כך?
אז מה אם הייתה לנו יציאה אחת שהייתה טובה מאוד. זו רק יציאה אחת והוא בהחלט רצה להרשים אותי. והצליח כמובן. אבל יציאה אחת לא אומרת דבר.
ואיאן הזה... הוא אף פעם לא יבחר בצד שלי ואני צריכה כבר להפנים את זה. סקוט ואשטון הם המקום הראשון שלו, במיוחד סקוט. טעיתי כשהתרגשתי כל כך מהעניין שהוא יהיה איתי בניו יורק. הוא בכלל לא איתי וחוץ מזה הוא בכלל לא בצד שלי, הוא לא באמת מגן עליי מפניהם והוא אף פעם לא יגן.
גם ממנו אני צריכה להתרחק ואני אעשה את זה. אני אמצא לי חברים חדשים. אני חייבת. יש לי את ג'ו ואפשר לומר גם את לקסי אבל ידיד זה שונה. אני חושבת שכרגע משעמם לי ובגלל זה אני מתעסקת בשטויות כמו סקוט ואיאן. ברגע שאתחיל ללמוד אני בטוחה שכבר לא אחשוב על זה.
דפיקות קטנות בדלת שלי הקימו אותי מהמיטה. ג'ו הייתה בפתח והיא חייכה אליי. "רוצה ללכת לאכול משהו?" היא שאלה אותי.
"בטח. לאן?"
החלטנו יחד על מקום ואז שתינו הלכנו להתארגן מהר מאחר והיינו עוד בפיג'מה. לג'ו התבטל יום מהקורס ולכן נשארנו עד עכשיו במעונות. לקסי לא חזרה עוד מאתמול ואם לומר את האמת אני קצת דואגת לה. שלחתי לה הודעה והיא עד עכשיו לא ענתה. השעה שתיים בצהריים ואני וג'ו נוסעות אל מסעדה איטלקית טובה שהיא מכירה.
היא ראתה שאין לי כל כך מצב רוח אפילו שניסיתי מאוד להסתיר את זה. ואני יודעת שהיא לא רצתה להעלות את הנושא ולשאול אבל בסופו של דבר היא עשתה את זה ושאלה למה אני מצוברחת. שיקרתי ואמרתי שאני מתגעגעת למשפחה שלי למרות שזה לא היה שקר.
היא חייכה אליי וניסתה לעודד אותי. החלטתי לאחר מכן לתת הופעה טובה יותר ולהעמיד פנים שאני לא חושבת יותר מידי. כשסיימנו לאכול הלכנו לקניון ושם קניתי קצת ציוד לתחילת הלימודים. כשחזרנו למעונות החלטתי לסדר קצת את החדר. החלפתי לעצמי מצעים ואז שטפתי את החדר ואת אזור המטבחון והכניסה. ג'ו הסתגרה בחדר שלה ואני העסקתי את עצמי.
הדלת הראשית נפתחה ולקסי נכנסה פנימה וביחד איתה ריח חזק של אלכוהול וסיגריות. היא נראתה נורא... ועייפה. היא אילצה את עצמה לחייך אליי, פתחתי את הפה כדי לומר לה משהו אבל היא כבר נכנסה לחדר המקלחת.
סיימתי לשטוף והעברתי סמרטוט כשאז נתקלתי במשהו, מישהו. הסתובבתי בחדות וראיתי את איאן. הוא הביט בי בקשיחות ואני אז הבנתי שלקסי לא סגרה את הדלת. "בבקשה תלך איאן אני לא מעוניינת לדבר איתך כרגע."
"חבל שזה לא מעניין אותי." הוא אמר ותפס במגב שלי, מרחיק אותו ממני. "אנחנו צריכים לדבר על אתמול." קולו קשה. הוא כועס עלי? אני זאת שאמורה לכעוס עליו.
"חבל שזה לא מעניין אותי." החזרתי לו באותו מטבע. הוא גיחך ואז משך אותי איתו לחדר שלי, סוגר אחרינו את הדלת ומושיב אותי על המיטה שלי בעוד שהוא עומד מולי. הסתכלתי עליו בחוסר רגש... לפחות ניסיתי.
"אוקיי, דבר ראשון, אין לך מה לחפש במועדון הזה. דבר שני, אל תשתי ככה שוב."
"סליחה אבא." צחקתי ללא זכר להומור בקולי.
"אני רציני מיה!" הוא הרים את קולו והבהיל אותי.
"ששש!!!" נעמדתי בחדות ודחפתי אותו קלות. "שהן לא ישמעו אותך."
"ולמה זה אמור להזיז לי?"
"תקשיב לי טוב, אתה לא תבוא הנה בגישה הזאת ותחשוב שאתה יכול עליי. אני לא מקבלת את זה. ותן לי לומר לך משהו איאן אני סיימתי איתך. לא משנה מה אף פעם לא תהיה בצד שלי. אז דבר ראשון המועדון הזה הוא מקום ציבורי ואם אני רוצה אני אבוא לשם. דבר שני אני אשתה איך וכמה שבא לי ואתה לא תגיד לי מה לעשות! הבנת?" שוב דחפתי אותו קלות. הוא הידק את לסתו והביט בי בזעם.
"את לא סיימת איתי שום דבר." הוא אמר. "נכון, זה לא נראה שאני בצד שלך אבל אכפת לי ממך מיה. אני לא רוצה שתיפגעי ובמיוחד לא מסקוט. ואם את כן רוצה לשתות ככה שזה יהיה אך ורק לידי ולא בלעדיי כי אני לא רוצה שינצלו אותך מיה."
"למה שינצלו אותי?" צחקתי.
"תפסיקי, יש לך עיניים. את רואה איך את נראית ומה גם כשמסתכלים עלייך רואים טרף קל." הוא התקרב אליי והרים את ידו כדי ללטף את שערי. "בחורה תמימה שמאמינה לכל דבר שאומרים לה." הוא חפן את לחיי בשתי ידיו בעדינות. "אני רוצה לשמור עלייך."
"אני יודעת לשמור על עצמי. תודה." העפתי את הידיים שלו ממני. "אבל אם אתה מתעקש לשמור עליי אז תתפוס ממני מרחק ותרחיק גם את סקוט ממני אם הוא ינסה להתקרב שוב. אני באמת אוהבת אותך איאן אבל אני לא מסוגלת להיות ידידה שלך בידיעה שאתה לא תגן עליי ממי שאני באמת צריכה הגנה." הסתכלתי לו בעיניים.
"את לא רוצה שאתרחק. למה את מדברת שטויות?" הוא כיווץ את גבותיו בכעס.
"פשוט..." נאנחתי. "איאן תלך. אני סיימתי איתך ועם סקוט."
"אני לא רציתי שתיפגעי מיה. לא רציתי שתראי את זה, שתראי אותו איתה כי ידעתי שזה יפגע בך. נלחצתי וכשראיתי שאת שיכורה נלחצתי אפילו יותר כי לא היה לי מושג מאיפה הגעת ולאן יצאת שככה שתית. אני לא רציתי לפגוע בך." הוא אמר בשקט. "את יודעת שאני לא אתרחק לא משנה כמה פעמים תגידי שסיימת איתי. שנינו צריכים זה את זו ואת יודעת את זה."
שתקתי ונשמתי עמוק. "איאן..."
"אני מצטער אם פגעתי בך מיה. כל מה שרציתי זה להגן עלייך ורציתי שתצאי כמה שיותר מהר מהמועדון כדי שלא תראי אותו."
נשפתי והתיישבתי על המיטה שלי. "הם ביחד איאן? הוא שיחק בי?" שאלתי בשקט.
הוא נאנח והתיישב לידי, מניח את ידו על גבי לכמה רגעים ואז משלב את אצבעותיו. "הם לא ביחד... ואין לי מושג מה הוא רוצה ממך מיה. אני לא יכול לקרוא את המחשבות שלו או אותו. הוא לא מדבר איתי על הכוונות שלו לגבייך."
"למה הוא יצא איתי אם הוא ידע שהיא בתמונה?"
"הם לא... מיה תראי..." הוא נאנח והשפיל לרגע את מבטו. "אני לא רוצה שתחשבי על זה יותר מידי אבל הם... מה שהולך ביניהם אפשר להגיד, ידידים עם הטבות."
לא ידעתי למה אבל הרגשתי את הכעס נבנה בתוכי. איך הוא העז לצאת איתי ואז ללכת לשכב איתה? אני רוצה לצרוח עליו, אני רוצה לפגוע בו. איך הוא העז?!
אני אחזיר לו. אני אפגע בו. אולי זה יחזיר אותנו להתחלה אבל עכשיו אין לו במי לפגוע. הוא לא מכיר את השותפות שלי, אפילו איאן לא יודע מי הן. המשפחה שלי במרחק של שלוש שעות טיסה ולכן אני חושבת שכן אפעל. אני לא יודעת מאיפה הצורך הנקמני הזה אבל אני לא רוצה לתת לו לחמוק מזה.
אני לא מוכנה שהוא ישחק איתי משחקים ובכלל ישחק ברגשות שלי.
כמובן שלא אספר לאיאן דבר כי אני יודעת שינסה לשכנע אותי לרדת מזה ואפילו ישתמש בכוח אם צריך ולכן אחשוב על משהו ואפעל לבד. אני לא אסבול מסקוט ואפילו שנהניתי איתו כל כך אני מוכנה להחזיר את זה למצב הקודם. למצב שבו הכל היה ברור לי.
למצב שבו היה לי ברור שאני שונאת אותו.
לקראת השעה שבע הרגשתי שאני משתגעת. אין לי מה לעשות ואני חושבת יותר מידי על סקוט ועל העובדה שהוא וג'יין קרובים מאוד תרתי משמע. כעסתי כשאיאן היה אבל ככל שעבר הזמן הבנתי שלא יעזור לי להחזיר לו. אני לא רוצה לעצבן אותו אני רק רוצה שיתפוס מרחק ממני.
ג'ו יצאה עם כמה חברות מהקורס שלה והציעה לי לבוא אך סירבתי. לא רציתי להרוס את היציאה עם החברות שלה עם המצב רוח הלוחמני והכועס שלי. לקסי ישנה מאז שהגיעה ואני לא מתכוונת להעיר אותה.
אני חייבת להשתחרר, אני חייבת להוציא אותו מהראש שלי ואין עוד דרך שאני יכולה לחשוב עליה כדי לעשות את זה מאשר לצאת למסיבה כלשהי. אני אשתה ואני אחגוג אפילו אם אני אעשה את זה לבד. עוד יומיים מתחילים הלימודים ואז לא יהיה לי זמן לזה בכלל.
פתחתי את הארון שלי והוצאתי משם שמלה שחורה חסרת שרוולים רק עם כתפיות ספגטי שנצמדה לגופי. אני לא זוכרת מתי קניתי אותה ולא יצא לי ללבוש אותה אז עכשיו זה מצוין בשבילי. סידרתי את שערי הבלונדיני שייראה כמו שצריך, בריא וגלי. התאפרתי קלות ושמתי ליפגלוס בצבע דובדבן. בישמתי את עצמי ונעלתי נעלי עקב שחורות. השמלה קצרה והגיעה עד אמצע ירכיי, חושפת את רגליי הלבנות.
הזמנתי מונית לאחר שמצאתי דרך האינטרנט מסיבה שמתקיימת חצי שעה נסיעה מכאן. כשהגיעה מיהרתי לקחת את הטלפון שלי, כסף ואת המפתח שלי למעונות. לא הפרעתי ללקסי והודעתי שהלכתי וגם לא סימסתי לג'ו, לא שאני צריכה.
נהג המונית לא הפסיק לדבר ואת האמת שממש לא היה לי אכפת. הייתי צריכה משהו שיעסיק אותי ולשמוע אותו מדבר על הנכדים שלו העסיק אותי. שילמתי לו כשהגענו אל היעד והודיתי לו על הנסיעה לפני שיצאתי.
התקדמתי למדרכה ונשמתי עמוק בעוד שעמדתי מול הווילה בה מתקיימת המסיבה. אני שוכחת הכל הלילה. אני אדם אחר כרגע. נכנסתי פנימה. ריח של אלכוהול ומוזיקה רועשת קיבלו את פניי. מיהרתי אל האזור בו נמצא השתייה וערבבתי לי וודקה עם משקה מוגז בטעם תות.
הסתובבתי בבית וכל פעם שסיימתי כוס מילאתי לי עוד אחת. מצאתי את עצמי מסתובבת בבית גם אחרי שסיימתי את הכוס השלישית בה שמתי יותר מידי וודקה. באיזשהו שלב בחור התחיל לדבר איתי, עוד בחור ובחורה הצטרפו אלינו כמה דקות אחר כך ומצאתי לי חברים לשעות הבאות.
שתינו יחד עוד ואז הלכנו לרקוד. מצאתי את עצמי מתקרבת מאוד לבחור ששמו גייב. בחור גבוה ושרירי בפרופורציה לגופו החסון. נראה שהוא ממש בכושר אבל הוא לא נראה בריון גדול ומפחיד. שערו השטני קצר ועיניו החומות בהירות. הוא לבוש בחולצה קצרה אפורה של נייק וג'ינס שחור.
בעוד שאנחנו רוקדים ידו על המותן שלי וחיוך על הפנים של שנינו אני מניחה לו להתקרב אליי. אני נצמדתי אליו ורקדתי קרוב מאוד אליו. הרגשתי את נשימותיו על צווארי כשרכן ונישק אותי קלות, צחקתי כי הוא דגדג אותי ולכן הרחקתי את פניי ממנו. הוא חשף את שיניו וחייך אליי. נישקתי אותו. אני לא יודעת למה אבל נישקתי אותו והוא בהחלט זרם איתי ואכל את הפרצוף שלי בעוד שנישק אותי ברעבתנות. ידו חופנת את הלחי שלי וידו השנייה אוחזת במותן שלי. אני אחוזת בזרועו העליונה וידי השנייה בגבו, מצמידה אותו אליי יותר.
לא אשקר שנהניתי להתנשק איתו. האמת שאפילו לא התנגדתי ללכת איתו למקום שקט יותר. בדרך לקחנו לנו עוד שתייה וכל הזמן הזה חייכנו חיוכים ממזריים אחד לשנייה. כשהיינו באזור מחוץ לטווח הראייה של מישהו -קרוב לפחות- מאחורי הבית התנשקנו שוב וזרקנו את הכוסות על הרצפה כשהעניינים התחממו.
הוא ירד לנשק את צווארי ואני התענגתי על כל ליטוף של לשונו.
אולי הייתי שיכורה אבל לא הרחקתי לכת, לא שכבתי עם הבחור הזה וגם לא הייתה לי כוונה שאת הבתולים שלי אאבד לאיזה בחור שיכור שהכרתי במסיבה ולכן כשדחפתי אותו ממני אחרי חצי שעה ורצתי אל השיחים כדי להקיא הערב שלי כבר הסתיים. אני נשארתי לשבת על הדשא ואמרתי לו ללכת ממני. הוא לא התווכח ואני הטיתי את ראשי הצידה כדי להקיא עוד.
דמעות עלו בעיניי ואני הרגשתי סחרחורות וכאילו כל הרעש היה חזק פי שתיים. לא עניתי לטלפונים או להודעות ולא הרגשתי שנרדמתי או התעלפתי כמה דקות מאוחר יותר.
נכנעתי ללחץ והינה הפרק לא יעלה עוד פרק השבוע אז דברו איתי שבוע הבא חולה עליכן ביי ❤️