פרק 16:
יום רביעי היום. אני צריכה לעבוד בדיינר בעוד כחצי שעה. התיישבתי במרפסת כמו כל בוקר עם שוקו וכמה עוגיות.
התחלתי לחשוב על כל מה שקרה עם אדריאן לפני שבועיים. חשבתי על ג'ייקוב שבחר לשקר לי. חשבתי על סטיב. לא דיברתי איתו כל כך הרבה זמן ובשבועיים האלה, בריאן תפס את המקומות שחסרו לי.
באותו הזמן שחשבתי עליו, הוא הגיח מהמרפסת שלו. הוא יצא עם הקפה השחור שלו, כרגיל, והרים את הכוס לעברי כסימן לשלום. החזרתי לו בחיוך ושתיתי את השוקו שלי. בריאן תמיד צחק עליי בנוגע לזה שאני שותה שוקו ולא קפה.
עברו להן שבע דקות והחלטתי לקבוע פגישה עם סטיב. אני צריכה לדבר איתו על כל מה שקרה עם בריאן.
"היי לאלי, מה קורה?" הוא שאל מיד לאחר שענה. "הכל בסדר, סטיב. אני רוצה שניפגש." אמרתי והרמתי עוגיה אחת. "אוקיי, מתי?" הוא שאל ומפה לשם קבענו להיפגש לאחר המשמרת שלי בדיינר.
מיד לאחר השיחה עם סטיב, קיבלתי הודעה מג'ייקוב.
ג'ייקוב: בוקר טוב, לאליטה.
- בוקר ג'ייקוב. עניתי בקצרה.
עדיין כעסתי עליו. הוא יכל להזהיר אותי ממנו. הוא יכל לומר לי על אדריאן והוא בחר לשקר לי.
ג'ייקוב: את צריכה טרמפ? הוא שאל ומיד שלח הודעה נוספת.
ג'יייקוב: פשוט שנינו עובדים משמרת בוקר.
- אני אסתדר. כתבתי ושלחתי מיד.
ג'ייקוב: עד מתי זה יימשך, לאלי? הוא שאל ויכולתי לדמיין אותו נאנח מאחורי המסך.
- כשתחליט לא לשקר לי יותר.
לאחר ההודעה הזאת, הוא לא שלח יותר הודעה ואני סגרתי את הפלאפון.
התיאבון שלי אבד והכנסתי את הכלים הביתה. שטפתי אותם ושמעתי תקתוק בדלת.
הלכתי לפתוח את הדלת וראיתי את בריאן עומד בפתח.
"מוכנה לעבודה?" הוא שאל לאחר שחיבק ונשק ללחי שלי. "כן, אני רק אביא את התיק שלי." אמרתי והלכתי לחדרי.
--------------
"אני אבוא לקחת אותך." הוא אמר כשהגענו לדיינר. "לא לא, זה בסדר. אני צריכה להיפגש עם מישהו." אמרתי משחררת את החגורה ונושקת ללחי שלו בזמן שאני ממלמלת לו ביי ויום טוב.
"אני צריך לדאוג?" הוא שאל מוציא את גופו מחלון הרכב. "לא." אמרתי מצחקקת. הוא חייך ונסע בזמן שאני נכנסתי לדיינר.
----------------
היום, בניגוד לימים אחרים, הייתי בעמדת שטיפת הכלים. בהפסקה, יצאתי אל מחוץ לדיינר כדי לנשום אוויר ולנצל את הדקות שלי.
לאחר כמה דקות, ג'ייקוב יצא מהדיינר והתקדם לעברי.
"זה לא יכול להמשיך ככה, לאלי." הוא אמר מתיישב לידי. "זה קורה באשמתך." אמרתי והתעסקתי בפלאפון. "עשיתי טעות!" הוא צעק לוקח לי את הפלאפון. "את צריכה לסלוח לי. אני מצטער שלא סיפרתי לך." הוא אמר בקול רגוע יותר.
"איך יכולת להסתיר את זה ממני?! הוא היה בבית שלי! הוא החזיר אותי הביתה! הוא היה סביבי הרבה פעמים! ואתה? פשוט שתקת!" התפרצתי והוצאתי את כל מה שהיה לי לומר.
"אני לא רציתי להרוס אותך. את עברת לכאן ולא היה לך מושג מכלום. אף פעם לא שמת לב למבטים המפוחדים של האנשים בזמן שהוא נכנס לדיינר. קיוויתי שאיכשהו, לא יודע איך, לא תגלי על זה." הוא אמר כשמרפקי ידיו על ברכיו ודיו מחזירות בראשו בייאוש.
"כמה עוד אני יכול להצטער, לאלי?" הוא שאל ואני בתגובה חיבקתי אותו. "שלא תחשוב אפילו על לשקר לי עוד פעם!" אמרתי מניפה אצבע באזהרה. "אני אוהבת אותך."
---------------------
המשמרת עברה במהירות. אני וג'ייקוב השלמנו פערים. אני סיפרתי לו על מה שקרה עם אדריאן, על בריאן שהפך לחבר טוב ועל הדייט השני שלנו שהלך די טוב, ועל הפגישה שקבעתי עם סטיב. והוא סיפר לי על כך שהוא יצא לכמה דייטים עם הבחורה מהמועדון.
כשהסתיימה לי המשמרת, יצאתי וראיתי את סטיב מחכה לי מחוץ לדיינר.
"היי" הוא אמר כשידיו היו בכיסיו. "היי." אמרתי מחבקת אותו. הוא הוציא את ידיו מכיסיו וחיבק אותי. לעזאזל, התגעגעתי אליו.
"איך אתה?" שאלתי כשהתיישבתי על הספסל הקרוב. "אני בסדר, איך את?" הוא שאל מתיישב לידי. "אני בסדר."
עברה לה דקה, אולי שתיים, והשתיקה הייתה מביכה.
"הכרתי מישהי." "הכרתי מישהו." אמרנו בו זמנית.
צחקנו מהמבוכה ודיברנו דקות ארוכות. סיכמנו שלא נתרחק יותר ושלא יהיה בינינו נתק כמו שהיה בינינו בזמן האחרון.
כשנפרדנו והוא הלך, שאלתי את בריאן אם יוכל לאסוף אותי. לאחר כמה דקות הוא הגיע ונכנסתי לרכב.
"איך היה?" הוא שאל כשחגרתי את החגורה. "יותר טוב ממה שציפיתי שיהיה." אמרתי מחייכת.
כשבריאן התרכז בנהיגה, קיבלתי הודעה.
אדריאן: נפגשים היום? הוא שלח.
שיט.
------------------
הנה עוד פרק!
אל תשכחו להגיב ולהצביע!
שבת שלום! אני אוהבת אתכם!
♥️