קיילי
״מה זאת אומרת הלכה?״ שאלתי בהלם, ״הלכה, היא אמרה שהיא לא יכולה לסבול יותר, זה האיר אותי, אני מצטער על החיים הקשים שהעברתי אתכן, אני באמת באמת מצטער, אני מתכוון לצאת מזה לגמרי, להתחיל לעבוד ולדאוג לך וקורל״ הוא אמר ובאמת האמנתי לו, ״זה בסדר אבא, הכל בסדר״ אמרתי, ״תעזבי את הדוגמנות, תלמדי״ הוא אמר, ״בסדר״ אמרתי, ״תעלי לקורל, אמרתי לה שאקרא לה לארוחת ערב״ הוא אמר והנהנתי, ״קורלי״ אמרתי כשנכנסתי לחדר שלנו, ״קיילי!״ היא אמרה וקפצה עליי, ״אבא מתנהג משונה״ היא אמרה וצחקה, ״כן, בואי נלך לאכול״ אמרתי והושטתי את ידי אלייה בכדי שנרד ביחד והיא לקחה אותה, ירדנו למטה והתיישבנו כולנו בשולחן של הסלון מאחר ואין לנו שולחן אוכל, ״איפה אמא?״ קורל שאלה ואבא התחיל להשתעל, ״אממ אמא הלכה קורלי״ אמרתי בעדינות, ״לאן?״ היא שאלה בתמימות, ״אני לא יודעת קורלי, אבל אני ואבא פה״ אמרתי ואבא הנהן.
שליו
״מאמי אתה יודע ששליו ישן אתמול עם מישהי״ אמא אמרה לאבא באמצע הארוחת ערב, ״אמא!״ אמרתי בעצבים, ״רק ישנתם?״ אבא שאל ועכשיו אמא הסתכלה עליו בעצבים, ״איכ נו אבא!״ אנאל ואריאל אמרו ביחד, ״רק ישנו״ אמרתי, ״מישהי מעניינת?״ אבא שאל, ״קוראים לה קיילי״ אמא אמרה, ״איזו קיילי? הדוגמנית? החדשה שהגיעה לבית ספר?״ אנאל מיד אמרה, ״כן חופרת״ אמרתי, ״וואלה? דוגמנית?״ אבא שאל, ״כן, אבל היא רק ידידה שלי, היא בטעות שתתה וודקה כי היא חשבה שזה מים, נהיה לה סחרחורת אז הבאתי אותה לפה״ אמרתי, ״היא כיתה י'״ אנאל אמרה, ״קטנה קצת לא?״ אבא שאל, ״וואי איזה חופרים אתם! לא יוצא איתה לא כלום, בקושי מדברים בבית ספר, את המספר שלה אין לי״ אמרתי בעצבים, ״שושו אל תכעס״ נוגה אמרה בשקט, ״סליחה חיים שלי״ אמרתי וחיבקתי אותה, ״יש לי את המספר שלה״ אריאל אמרה, ״מאיפה לך?״ שאלתי, ״סתם יש קבוצה של החונכים החניכים של הפרוייקט של הבית ספר, והיא החונכת שלי״ היא אמרה ושיחקה באוכל שלה, ״תני לי את המספר שלה״ אמרתי, ״מה תיתן לי בתמורה?״ היא אמרה וחייכה חיוך זומם, ״מה שתרצי״ אמרתי, ״אתה לוקח אותי לאן שאני רוצה במשך שבוע!״ היא אמרה, ״בשביל יש לך את אבא?״ שאלתי, ״1. האוטו של יותר יפה! 2. אבא לא כל הזמן בבית״ היא אמרה, ״את אומרת שהאוטו שלי מכוער?״ אבא שאל בהלם, ״לא אבוש, אני אומרת שהאוטו של שליו יותר יפה״ היא אמרה והוציאה לשון לאבא, ״סגור, תביאי״ אמרתי והיא הוציאה את האייפון שלה, ״תרשום״ היא אמרה והחלה להקריא את המספר, ״תודה סיס״ אמרתי וקמתי לחדר, ״רגע שושו!״ נוגה אמרה ובאה אחריי, ״מה קטנה?״ שאלתי אותה והתקופפתי אלייה, ״אפשר לבוא איתך לחדר ונראה סרט?״ היא שאלה, ״איפה און?״ שאלתי אותה, ״הוא אצל דודה ליאן״ היא אמרה, ״אפשר?״ היא הוסיפה, ״ברור בואי חיים שלי״ אמרתי והרמתי אותה אליי.
קיילי
צליל הודעה נשמע מהטלפון שלי, וראיתי שזה לא ממישהו ששמור את אצלי בטלפון ונראה רק המספר, נכנסתי להודעה וראיתי את התמונה של שליו בפרופיל,
שליו: איך את מרגישה?
אני: הכל בסדר, תודה.
שליו: את באה מחר?
אני: כן, נראה לי.
שליו: רוצה שאני אאסוף אותך?
לא הבנתי מה יש לו ולמה הוא כלכך נחמד אליי.
אני: אני מעדיפה שלא, יש לך חברה וזה.
שליו: אין לי חברה.
אני: אבל מה עם זאת שהייתה איתך בקניון?
שליו: היא לא החברה שלי.
אני: אה, אבל אני עדיין מעדיפה שלא יראו אותך מביא אותי, אנשים יכולים לחשוב כל מיני דברים.
שליו: אז מה?
אני: אני מעדיפה שלא, אבל תודה בכל זאת❤️.