"גימין?" קוקי הסתובב אליי עם דמעות
"היי זה ממש לא מה שאני רוצה לראות כשאני מתעורר ועוד בבית חולים."
חיבקתי אותו חזק ומי שהיה בחדר יצא כדי להשאיר לנו את הפרטיות שלנו.
"התגעגעתי אליך" הוא אמר בקול צרוד.
"אה ואני לא מה אני אומר" הוא חייך.
"קוקי אני י-" מילותיי נקטעו על ידיי שפתיו.
שפתיו הרכות וגופו החמים.
כמה זמן.
"ממש התגעגעת הא?" ציחקקתי.
"אתה לא מפגין געגוע" אמר בפרצוף נעלב
"טוב אם זה לא געגוע אז אני לא יודע מה זה."
משכתי לו בעניבה ונישקתי אותו בפה.
הרגשתי שהוא מחייך וכך גם אני.
"אהמ" שמענו כיחכוך והסמקנו מייד.
"אתם מתוקים ביחד" אמר הרופא וקוקי ליטף את ראשי.
"טוב אתם יכולים לחזור הביתה בתנאי שהילדון אוכל" חייך אלינו הרופא הצעיר
"שמעת ילדון?" חייך קוקי
יצאנו מהבית חולים לבית וויונג וסאן נשארו אצלנו.
"נו איך? מה ? אני צריך הסבר דחוףףףףףףף!"
התחרפן וויונג.
קוקי ציחקק.
"פשוט זה קרה" חייכתי אליו בזמן שהחזקנו ידיים.
"אוווווו וויונג גם אני רוצה ידדדד"
"לך מכאן" אמר וויונג לסאן באדישות.
סאן עשה פרצוף עצוב והתחיל ללכת.
"בוא לפה אני צחקתי" ציחקק וויונג והדביק נשיקה לסאן.
סאן חייך וחיבק אותו במותניים.
"קיטש" אמר קוקי במבט אדיש.
"לא ואתם" התחלנו לצחוק מהיציאה של סאן.
וויונג וסאן הלכו ואנחנו יצאנו לקניות.
"קוקייייייייייייייייייייייייייייי" משכתי בידו.
"אני רוצה לשםםםם"
"אבל אני רוצה לשם!"
"לא"
"טוב טוב גימיני אחריך" לקחתי את ידו ורצתי איתו לגלידה.
"עכשיו לחנות בגדיםםםם!"
"נסיכה את תרוששי אותי!"
"איי דונט קאר"
"איי גימינייייי" משכתי בידו והלכנו לחנות בגדים.
"קוקי זה יהיה יפה עליך"
"או כן אני אמדוד את זה" חייך קוקי ורץ לתא המדידה.
"או גם זה יהיה יפה עליו" רצתי לתא המדידה .
"קוקי זה יהיה יפ-" הוא היה בלי חולצה ומכנסיים.
כיסיתי את עיניי.
"קח!" הושטתי לו את הבגד ביד ורצתי החוצה בזמן ששמעתי את ציחקוקיו מאחור.
הוא בא אליי מאחורה עם החולצה והמכנסיים שהבאתי לו.
"יפה עלייך" חייכתי
הוא חיבק אותי מאחור והביא לי נשיקה בצאוור.
"קוקי לך תחליף לבגדים שלך ונלך לחנות נעליים כי אני צריך נעליים חדשות" חייכתי
"סבבה" חייך והלך להחליף בגדים.
"ארנבון שובב." הסמקתי והלכנו לחנות נעליים.
"קוקי זה יפה נעליים האלו?"
"כן מהמ-"
"שלום לכם אני רואה שאתם שוב ביחד" חייך.
"ה-
היון הי לך מכאן"
"זה שטח ציבורי גימיני.
אגב השפתיים שלך היו ממש רכות"
ליקק את שפתיו בעודי רצתי לשירותים של החנו והתחלתי לשפשף את שפתי בבכי.
"תפסיק היון הי. אני הייתי סבלני עד עכשיו ומעכשיו אני לא אהיה סבלני יותר ב ח י י ם ."
קוקי רץ אליי
"אתה בסדר?" שאל בדאגה
הסתכלתי עליו עם דמעות.
"אוף על תבכה " הוא חיבק אותי והדביק לי נשיקה במצח.
----------------------------------------------------------------
חברים וחברותתתתתתת
אני קצת במשבר נפשי אז סליחה שלא העלתי פרק הרבה זמן....
אוהבת אותכם וסליחה:)
הרבה בפרטי שאלו אותי על woosan אז שוב הם מאייטיז והנה קישור לסרטון מושלם שלהם.
https://youtu.be/iRYrxGX-UNw
צפייה נעימה ואני אשתדל להעלות עוד פרק מחר:)
