"לא קרה כלום אני בסדר גמור" אמרתי במהירות והפנתי את מבטי לעבר העץ.
"אוקיי"
"אז איך קוראים לך? "
שאלתי אותו.
"פארק ג'ימין" אמר וחייך את אותו חיוך מתוק.
"קדימה קוקי בוא נלך לכיתה" קמתי מהר אחריו ומשכתי בשרוולו.
"רגע"
"מה קרה?"
"רוצה להיפגש היום אחרי הלימודים בבית שלי?" שאלתי
"בסדר" חייך שוב ג'ימין "עכשיו בוא נלך לכיתה שלא נאחר.
המורה תשלח אותנו למנהל ותאמין לי,
אתה לא רוצה לראות אותו" סיים ג'ימין "למה?" "בגלל שהוא מאוד קשוח ומפחיד" חייך ג'ימין והם והתחלנו להתקדם.
"אני לא מפחד מאף אחד כשאני איתך" ג'אנגקוק הצטער על מה שאמר 'טיפש שכמוך לא היית צריך לומר אתזה!' חשב לעצמו.
"עוד רק נפגשנו אותה מחמיא לי" אמר ג'ימין וחייך אבל הפעם גם ג'ימין הסמיק.
"יאללה בוא תחרות עד הכיתה" אמרתי "נאאאא, אין לי כוח"
"אז תנסה לתפוס אותי" אמרתי וחייכתי.
"קוקי!" אמר ג'ימין חייך והתחיל לרוץ.
שנינו הגענו לכיתה מתנשפים.
"אתה רץ מאוד מהר" אמר ג'ימין
"אני מציע שנעשה אתזה！חייכתי
"ואני אומר שלא" צחקקנו.
הגיע סוף היום והמורה לא הגיע אז מה עושים？
כיתה של מחורפנים משחקים אמת או חובה.
הייתי בשוק.
הם דיי החריכו אותי להצטרף.
הבקבוק יצא על ילד אחד ועליי
"ילד חדש אמת או חובה？"
אמת？
"אתה שונא את הכיתה הזו？"
"עוד לא הספקתי להכיר אותכם לגמרי בשביל זה.." ציחקקתי
סובבתי את הבקבוק.
יצא אחד מהבנות ועל גימין.
"גימין אמת או חובה?"
*צלצול*
הצלצול קטע את גימין.
"מחר יוצאים לחופש לשבועיים בגלל הקורונה אז נמשיך בעוד שבועיים.." אמר אחד מהבנים
היה צלצול ואני וגימין הלכנו לבייתי.
מקווה שנהנתם כי אני כושלתתתתתת
