פרק 5

229 14 18
                                    


"היונג צריך לקום"

הערתי א ג'ימין

"גונגקוקי אין לי כוח ללכת לבית ספר קפוא לי"

הסתכלתי החוצה וראיתי שגשום וקר.

"טוב מה שתגיד היום יום שבת " צחקתי עליו

"אופסיי" ציחקקנו

" צריך לקום כי השעה עשרה לאחד עשרה..." חייכתי

"באנו לקום ומעדנו אחד על השני על המיטה ושפתנו נגעו קלות אחת בשנייה

"או פאק סליחה"

אמרתי שהייתי מעל ג'ימין

" זה בסדר" גימגם

הוא ברח מהחדר למלקחת וסגר את הדלת.

הלב שלי היה בשמיים ובאותם הרגעים הבנתי שאני אוהב אותו מעבר לחבר הכי טוב.

--------------------נקודת מבט ג'ימין---------------------------

ברחתי למקלחת ונעלתי את הדלת.

"אני התאהבתי בו שיט."

דמעות התחילו להציף את עיניי.

אני פוחד אני לא רוצה להיפגע שוב.

אבל אני יודע גונגקוק הוא שונה, שונה מכולם.

חשבתי לי.

יצאתי מהמקלחת ולקחתי סוודר טלפון ויצאתי לסיבוב.

הקשבתי לשירים של להקות וזמרים שאני אוהב.. 

הקשבתי בעיקר לאריאנה גרנדה (יש לה קול של מלאך אלוהיייי עזבו יאללה אני צריכה להמשיך)

התחיל לרדת שוב גשם ושכחתי מטריה ומעיל.

היה לי קר מאוד.

פתאום ראיתי את קאי חוזר מקניות עם מיונגי.

"קאי!" רצתי לעברו

"היונג מה קרה?" 

"ישיבת אחים עכשיו ומייד!!"

שניהם ציחקקו והלכנו לבית עץ כלשהו..

"קאי מיונגי"

דמעות החלו לרדת מעיניי.

קאי ומיונגי יודעים שהייתי כבר במערכת יחסים עם גבר.

הוא בגד בי ואותו הדבר סוהי האקסית שלי.

"היי " בא קאי וחיבק אותי.

"ג'ימיני" באה אחותי וחיבקה אותי גם.

"אנחנו תמיד נקבל אותך. אתה אחינו הבכור ותמיד תהיה. ונכון אנחנו לפעמים רבים ואומרים דברים אבל תמיד תזכור,

אנחנו אוהבים אותך" אמר קאי.

אחותי חייכה וליטפה את פניי.

don't leave me/jikookWhere stories live. Discover now