"חזרתי"
"ישש" קפץ וויונג על גימין.
שמתי לב שמשהו לא בסדר.
"גימיני בכית?" לחשתי לו
"לא אני בסדר"
הוא לקח אותי לחדר ונישק אותי.
"היי אני יודע שקרה משהו"
"לא באמת הכל טוב קוקי"
"האוכל מוכן!" צעק סאן
גימין רץ לשולחן.
"אני יודע שמשהו קרה" לחשתי לעצמי.
______נקודת מבט גימין______________________
הייתי כל כך שקוף.
מזלי שסאן הציל אותי וקרא לנו לאכול.
"אני וסאני במיטה אם אתם צריכים משהו דפיקה אחת ואנחנו כאן" חייך וויונג
"תודה לשניכם" אמרתי.
רצתי לחדר והתקשרתי למיונגי.
- מיונגי!
- אופה
- נפצעת? את בסדר? מה קורה עם קאי וגיי הופ? הם נפרדו? מה שלום כולם ?! תעניייייייייייי!
- תרגע אני בסדר ולמה שקאי והובי יפרדו? הם מתוקים כלכך
- שברת את הרגל יד מה שזה לא יהיה?
- נפצתי חשבו בהתחלה שזה שבר אבל זה לא.. החלקתי בגלל אבא של קוקי.. אבל לא נורא..
- וקאי וגיי הופ רבו?
-לא ממש לא הם עכשעו עסוקים בלהתנשק להם מול הטלוויזיה.
"מיונגיייי לא להסתכל! זה לא לגילך!"
צעק גין.
"אוקי בסדר" ציחקקה
-כמו שאתה שומע הכל מצויין אז תפסיק לדאוג ולך לישון
ציחקקה.
- תימסרי לקאי לילה טוב ממני.
- קאי לילה טוב מגימין.
-גימיני היונג לילה טוב אוהב אותך!
-גם אני אותך ואותכם לילה טוב!
ניתקתי.
"אתה ואחים שלך בקשר ממש טוב הא?" התיישב ליידי קוקי.
"כן" חייכתי אליו והסתכלתי בפעמים האחרונות על עיניו היפות.
"גימין אני אוהב אותך" הוא נישק אותי.
"אגב אני יודע שקרה משהו." אמר לי
"אני פשוט קצת מפחד מאבא שלך זה הכל..."
"אם הוא יפגע בך הוא מת." חייך
ישבהו וצפינו בסרט.
לאט לאט עיניו של קוקי נעצמו והוא נרדם עליי.
"אני מקווה שאתה תסלח לי בייב." לחשתי נישקתי אותו בראשו ונרדמתי.
הבוקר הגיע ומישהו התקשר אליי בשעה 6.00 בבוקר.
-הלו?
לחשתי בכדי לא להעיר את קוקי.
- גימין זה אבא של קוקי.
ליבי החסיר פעימה.
-מה אתה רוצה?
- החלטת?
-כן אמרתי לך אתמול.
- מצויין יש לך עד הערב.
-ביי.
דמעות ביצבצו בעיניי.
רצתי לחדר של וויונג וסאן.
"סאני אני נכנס טוב?" אף אחד לא ענה.
נכנסתי והם ישנו מכורבלים אחד בשני כשסאן מחבק את וויונג.
"סאן" הערתי אותו וסימנתי לו שיבוא.
הוא ראה שאני בוכה אז קפץ מין המיטה בזהירות ויצאנו החוצה.
"למה אתה בוכה?" אמר בקול ישנוני
"אבא של קוקי"
עיניו נפתחו לרווחה.
"מה המפגר הזה רוצה ממך? אני יעיף לו מכות."
"הוא דורש ממני להיפרד מקוקי.
אתמול שחזרתי מהסופר נתקלתי בו.
הוא הולך לירות בי או בו אם אני לא נפרד ממנו."
"זה לא הגיוני.
אחד הוא הבן שלו.
שתיים עזוב הוא מטורף על כל השכל... הוא סתם אומר דברים ולא עושה..."
זה הרגיע אותי טיפה..
"היי גימיני תקשיב הוא לא יעשה כלום. אני אומר לך תאמר לקוקי הכל...
אמת תמיד מנצחת" הוא חייך אליי.
נתתי לו חיבוק.
"וויונג זכה בכה"
"ואני זכיתי בו" אמר
"גימין? סאן? למה אתם בחוץ?"
וויונג וקוקי באו אלינו.
"גימיני בוא נספר להם ואני יעזור לך אם צריך." חייך אליי חיוך עצוב והתחלתי לספר.
"גימין אנחנו לא נפרדים. בחיים."
חיבקתי אותו חזק.
"וויונג וסאן תודה אנחנו נמשיך לבית מלון סבבה?"
"ביי תודה שבאתם" חייכו.
לקחנו את חפצינו ונסענו.
הגענו לבית מלון
"לכמה לילות בבקשה?"
"שני לילות" אמר באדישות
"יש לך חברה במקרה?" אותה פקידת קבלה שאלה.
"כי אם אין לך אז-"
"אני והוא מאורסים תודה לכם" לקחנו את הכרטיס והלכנן לחדר.
"קוקי לא קצת הגזמת איתה?"
"לא"
"מסכנה" ציחקקתי
"יש בית ספר יאללה בוא נתארגן" אמר.
התלבשנו הסתרקנו והספקנו גם לצפות בסדרה "why ru "
(למה אתה? עם טוטאר ופייטר..)
"יאללה בוא נעוף לבית ספר." זרקנו כמה בורקסים לתיק ורצנו לאוטו.
פגשנו שם את כולם.
"איך עבר אליכם הבוקר?" שאל נאמגון.
"מצויין" חייכתי בזמן שקוקי אוחז ביידי.
"יאללה לומדים היום עד שבע בערב תתכוננו." אמר יונגי באדישות.
"אני ומיונגי חוזרים מוקדם.."
"מעולה" חייך גין ונכנסנו לבית ספר.
-סוף היום השעה :19.01-
"וואו איזה יום מעייף" אמר טאה
"כן ממש"
" גין הרגת אותי עם הריצה הצולעת שלך בשיעור ספורט" אמר וויונג
"וואו כן" ציחקק טאה
"טוב אנחנו הולכים" אמר קוקי
ושנינו התקדמנו.
סוף סוף נוריד מסיכות בבית מלון ונשכב במעטה עם סרט ופופקורן.
אבל לא זה לא קרה.
"גימיני אתה יודע ש-"
ירייה פילחה את השמיים לשניים.
קוקי בידיי מלא בדם.
"קוקי!" צרחתי בבכי
והחיוך מתוך החושך של היון הי.
התקשרתי לאמבולנס.
-אני צריך אמבולנס! חבר שלי נורה!
בכיתי.
- כתובת?
- #$^&*^&%^%$
- האמבולנס בדרך
בכיתי והחזקתי אותו.
"תחזור אליי בבקשה." העלו אותו לאמבולנס ועליתי איתו.
אבא שלו קיים את ההבטחה.
שניות אחר כך התעלפתי כי לא יכולתי לשאת את מראה עיניי.
אחרי כמה זמן התעוררתי ומצאתי את עצמי בחדר החייאה עם קוקי שמנסים להחיות אותו.
כולם היו סביבי קמתי אל החלון והתחלתי לבכות.
"קוקי תחזור אליי" צעקתי ובכיתי.
"גימין תתעשת!" צעק עליי נאמגון.
"תרגע שנייה!" אמר לי סאן והושיב אותי על המיטה בחזרה.
"קוקי בסדר הוא יחזור אני מבטיח."
ליטף אותי גין.
--------------------------------------
סליחה על הפרק באיחור ענקי.
אוף אני שונאת את הקורונה הזו.
הבנו תקטע שלך לכייייייייייייי כבררררררררררררר
מקווה שנהנתם:)
פרק יצא בהמשך השבוע או מחר:)
