I found a love

פרק 36- ואז את תראי...

״אחד עשר כוכביא, עשרה דיבריא, תשעה ירחי לידה, שמונה ימי מילה, שבעה ימי שבתא, שישה סדרי משנה, חמישה חומשי תורה, ארבע אימהות, שלושה אבות, שני לוחות הברית אחד אלוהינו שבשמיים ובארץ״. הרגשתי את העייפות, עייני נאבקו על להישאר פתוחות, כולם כבר היו מסטולים ברמות, ״חג גדיא״ אבי התחיל לשיר ״דלג״ גיחכתי, שירן ואלעד עברו כבר לספא, ליאור פרשה למיטה וכל השאר חצי ישנו על השולחן רק אבא שלי ולינוי בשיא האנרגיות, כיאלו שהשנייה התחלנו את הסדר, ״היה נעים היה נחמד, אבל המזרון שבחדר משחקים קורא לי״ גיחכתי ונפרדתי לשלום מכולם, עליתי במדרגות לשנת לילה מקסימה, ביחד עם כל הבני דודים הקטנים שלי, שכבר חרפו שם.

אני חותכת את העוגה ומתיישבת בשולחן, אלעד ושירן בדיוק התקרבו למטבח ״בוקר טוב, לחתוך גם לכם?״ הצעתי בחיוך ״בוקר טוב, כן תודה נסיכה״ שירן משיבה לי בחיוך משלה, ״לא הספקתי לדבר איתך אתמול...״ אלעד מצטרף לשיחה ״נכון!״ נזכרתי עכשיו ״יש לך סבלנות לזה עכשיו?״ הוא שואל בחשש ״ברור!!״ קראתי בהתלהבות ״אז כמה דברים שחשוב שתדעי, את חייבת לבוא חדורת מוטיבציה ברמות אחרות, אל תיבחני אם את לא מעל לכושר שיא שלך, אל תיגשי חבל על הזמן שלך, יש מאמן ממש טוב שהכין גם אותי אסמס לך את המספר שלו״. ״וואי וואי״ דמיינתי את עצמי מתגלגלת בחול, רגליי כואבות מהמאמץ וברור להם שהם צריכות להתאמץ עוד. ״אל תילחצי״ שירן ניסתה להרגיע, האמת בכלל לא נלחצתי רק נזכרתי שעוד כמה שבועות הצו הראשון, התאמנתי לכל המבחנים אבל יש מצב שעוד תרגול לא יזיק. ״סומך עלייך אלי״ אלעד קרא בחיוך, ואז נזכרתי ״רגע לא יעשו בעיות עם זה שאני אישה וכזה...?״ שאלתי חוששת מהתשובה שעתידה לבוא. ״בעיקרון כמה נשים הגישו בגץ לא מזמן, וההחלטה הייתה שיבחנו נשים בדיוק כמו גברים, לא יעשו לך הנחות להפך״. זה השלב שקצת נלחצתי ״בוקר טוב״ ליאור קמה והצטרפה לשיחה.

״נו את באה למים?״ עומרי קרא לי, הורדתי את הבגדים ונשארתי עם בגד ים ״מי זאת היפה הזו?״ עומרי קרא מתפעל ״אני לא יודעת על מי אתה מדבר״ השבתי לו בציניות ״כן בטח״ הוא הצמיד אותי לנשיקה מחשמלת, לא עברה שנייה והרגשתי שרגליי ניתקות מהקרקע, פתחתי את עיניי מבולבלת קצת, עומרי נשא אותי עליו ורץ איתי למים. ״מה אתה עושה?״ שאלתי בחשש ״מרטיב אותך״ הוא קרא מחייך, הרגשתי את פרץ המים על פניי, ״חצוף״ ירדתי ממנו בקלות מפתיעה והשפרצתי עליו בחזרה מים, אני רצה לתוך הים ועומרי רודף אחריי ״דיי עומרי״ אני קוראת אליו בחיוך, הוא מצמיד אותי אליו לנשיקה, ״להפסיק?״ הוא שואל בציניות.

״אלי קומי״ שמעתי את קולה של אמא, ״אף פעם״ השבתי לעומרי. ״אלי קומי נסיכה״ פתחתי את עיניי, לא הבנתי מה קרה כאן, לפני שנייה הייתי בים עם עומרי ״מה?״ קראתי בקול ישנוני ״בואי אנחנו נוסעות היום רק אני ואת״ ״אוקי״ עוד הייתי קצת מבולבלת, קמתי באי רצון מהמיטה ונפניתי לשירותים להתארגן. ״קחי לך משהו קטן לדרך ונצא״ ״האם יורשה לי לשאול לאן?״ אמרתי סרקסטית ״לתל אביב נעשה משהו כיף רק אני ואת״ אמא השיבה לי בחיוך קליל במיוחד, ״אוקי״ הסתכלתי בבלבול על אמא, עוד היה בי כעס על מה שקרה בליל הסדר, הבעיה לא נפתרה...הטלפון שלי מצלצל ומי על הצג אם לא עומרי. ״מי זה?״ אמא שאלה ״חברה, דקה אני באה״ התרחקתי בצעדים מהירים ועניתי לשיחה מעומרי ״או סוף סוף את עונה״ ״בוקר טוב גם לך״ קראתי צינית ״בוקר מה איתך?״ ״אני אחלה, הייתי שואלת איך אתה אבל אני ממש חייבת לזוז אז נדבר בצהריים״ ״את נשמעת ממהרת, את רוצה להגיד לי שאצטרך לחכות עד הצהריים?״ עומרי אמר מבואס וציני יחד ״כך מסתבר״ חייכתי לעצמי וניתקתי את השיחה. ״עם מי דיברת?״ ״איילת״ תחושת מועקה עמדה לי בגרון, מבואסת על השקר, גם באמת שזה יכל להימנע אם אמא שלי לא הייתה ראש בקיר.