פרק 30- חלום בלהות

33 7 5
                                    

״היי אפשר לדבר?״ מיכאל ניגש אליי, כבר לא כעסתי הייתי בעיקר מאוכזבת שזה מה שהוא מרגיש, ״סליחה אלי, את מדהימה אליי, זה לא מגיע לך, אני לא מגיע לך״ אני קצת המומה, לא הבנתי לאן מיכאל חותר. ״אתה נפרד ממני?״ כמעט בכיתי.

״ממש לא להפך, אלי אני אוהב אותך, באמת!״ הקול לי במקצת ״גם אני אוהבת אותך אז למה אתה כל כך נלחץ מהעתיד?״ ניסיתי להבין מאיפה זה בא, הסתכלתי על מיכאל בתחינה, רק תגיד לי למה, שידרתי לו עם עיניי. ״לא יודע, באמת שאני לא יודע, אני מבטיח שאשתפר בשבילך״ זהו אני נמסתי ביי ביי. לקחתי את פרצופו של מיכאל אליי אל נשיקה ארוכה ארוכה, נשיקה מחשמלת הרגשתי את הצמרמורות בכל עצם בגופי, זו נשיקה שיכולה לבוא רק מאהבה.

חזרנו ׳למסיבה׳, ״היי לאן נעלמת?״ איילת התקדמה לכיווני ״לדבר עם מיכאל״ חייכתי ״השלמתם?״ היא שאלה קצת יותר מודאגת ״כן כן״ היא חייכה ונתנה לי חיבוק. ״שיט שכחתי ליה מחפשת אותך״ ליה? מחפשת להשחיל לי עוד עקיצות ״ליה?״ הסתכלתי על איילת בפליאה, סרקתי עם עיניי את הנוכחים. ״זאת אני״ היא הגיחה משום מקום, ״היי״ קראתי לעברה ביובש ״אפשר שנדבר?״ היא שאלה, היא לא הייתה לחוצה אולי קצת חששה מתגובתי ״כן״ התחשק לי לגלגל את עיניי אבל התאפקתי, התקדמנו לפינת ישיבה מבודדת מכולם.

״כן? מה רצית?״ אין לי סבלנות לסמול טוק עם אנשים שאני לא סובלת, בזבוז זמן בעיניי, ״אל תתקיפי, באתי בטוב״ ליה סיננה לעברי ״אני מתקיפה? יודעת מה עזבי פשוט תגידי לי דוגרי מה רצית״ אמרתי בחוסר ברירה, הייאוש זעק מגרוני. ליה הסתכלה עליי במבט המתנשא שלה, ומיד החליפה אותו לפוקר פייס. ״אלי סליחה, יצאתי דוחה״ היא אמרה בקול אמיתי, ראסמי, לא צפיתי את זה, היא המשיכה ״אני ורונה דיברנו אתמול ואחרי השיחה הבנתי ששרפתי לעצמי את הקשר איתך על כלום, אני לא יודעת למה את כועסת״ היא בלהט הדיבור אבל אני נאלצת לקטוע אותה ״תעצרי שנייה״ קטעתי את ליה ״את לא יודעת למה אני כועסת?״ העצבים שבגופי זרמו היישר למוח ״לא...״ היא הסתכלה עליי במבט של מה את רוצה ממני, ״את מבינה שאת פאקינג ניסית לנדות אותי מכולם, את עשית לי דז׳ה וו מגעיל של כיתה ח׳, ששוב פעם הרגשתי דחויה, שוב פעם לא חלק!״ התלהטתי, אני כועסת עליה, מאוכזבת, פגועה. ״על מה את מדברת?״ היא מסתכלת עליי מופתעת ״על השבוע עבודה״ אמרתי את המובן מאליו ״מה?״ היא לא מבינה מה אני רוצה, או שהיא מטומטמת או ש... ״את סתומה באמת! באיזה קטע החלטת שאני לא יכולה?״ אמרתי מתוסכלת וזועמת ״אוף נו אלי זה מסובך״ היא הסתכלה עליי בתחינה ״אם את רוצה שהשיט ביננו יסתיים זה דיי תלוי בזה״ רשפתי אש כמו דרקון היא ממש מגזימה ״מה את לא מבינה שזה היה פאקינג בשבילך״ התסכול עובר לליה ״בואי תאירי את עיניי״ אמרתי בסרקזם ״יותם ויואל רצו לצאת ומיכאל לא, ידעתי שאם תהיי שם זה יסתיים בפיצוץ״, היא אומרת תוך שהיא חוששת מתגובתי. אני לא יודעת מה לחשוב אני כל כך עייפה מהמריבה הזאת. ״אני צריכה לחשוב שנייה״ קמתי והלכתי משם.

I found a loveWhere stories live. Discover now