Mika - Grace Kelly
-
״זה-״ אני עוצרת את עצמי, איך אני מסבירה לו למה יש רשימה שמחולקת לנטע ואליי כשמתחת כתובים שמות של בנים שונים.
״מים, יונתן?״ נטע מעבירה נושא בשעשוע, אני לא מצליחה לבלוע את הגוש שתקוע לי בגרון ונטע מוזגת ליונתן מים בזמן שמבטו ממשיך להיות נעוץ בי והפרצוף האדום והנבוך שלי.
״די להסתכל עליי ככה.״ בתנועה מהירה אני נועצת את מבטי ביונתן, ״איך?״ הוא שואל באדישות, ״ככה.״ אני ממשיכה לחוצה, ״אוקיי,״ הוא אומר בפשטות ולא מסיט את מבטו ממני.
אני חוזרת לאכול את הפסטה שלי ומתעלמת ממבטו המשועשע של יונתן, גם נטע נראת לי די מבסוטה מהסיטואציה והיחידה שרוצה לקבור את עצמה באדמה זאת אני.
*
״אני ארד לזרוק את הזבל.״ נטע מלמלה מרימה את שקית האשפה הגדולה, יונתן נכנס בדיוק עם הכלים האחרונים שהיו בסלון בעוד אני שטפתי את כל הכלים המלוכלכים שישבו בכיור מאתמול.
אני אתחשבן עם נטע אחר כך.
אני מנסה לעקוב אחרי התנועות של יונתן שנמצא מאחורי, אבל אני לא מצליחה אפילו לשמוע אותו, רק מרגישה שהוא פה.
זה מלחיץ אותי.
אני מסיטה את מבטי לאחור ומגלה כי יונתן למעשה נמצא מול המקרר, מחזיק בידו עט שחור ומביט בעיון בדף התלוי עליו.
אני עוצרת את העבודה שלי ומביטה בו, יונתן כותב את שמו תחת העמודה הריקה שלי, הוא סוגר את העט לוקח צעד לאחור ומביט מרוצה בדף שעל המקרר.
״מה אתה עושה?״ אני שואלת לא מבינה וסוגרת את הברז, ״זה לא נכון?״ הוא שאל לא מבין, נענעתי את ראשי בחיוך מיואש, ״איך אתה יודע למה מיועדת הטבלה?״ שאלתי לא מבינה.
״ניחשתי.״ הוא אומר בחיוך קטן ומרוצה, אני מנערת את ידיי הרטובות ומייבשת בעזרת המגבת שעל יד הכיור ולוקחת צעד קדימה בשביל לעמוד מול יונתן שגבוה ממני בראש לפחות.
הוא מסתכל עליי ואני עליו ולא משנה גם אם מטוס ינחת בתוך הבית שום דבר לא ישבור את הקשר עין שנוצר ביננו ברגעים האלו.
אני מעלה את ידיי באיטיות אל צווארו של יונתן, כורכת אותו סביבו ועולה על קצות אצבעותיי בשביל להניח את שפתיי על שפתיו בעדינות.
אני יורדת חזרה אל הקרקע ומורידה גם את ידיי אל החזה המוצק שלו.
אני מסיטה את מבטי אל הטבלה המטופשת שתלויה לפנינו על המקרר ונאנחת די מרוצה כשמתחת לשם שלי מופיע שמו של יונתן בלבד.
״נטע מעמיסה הא?״ יונתן שאל בשקט, גיחכתי בלחש ״גם אני,״ אמרתי בציניות, ״אותי.״ הוא אמר מרוצה מעצמו, ״משחקת בך.״ אמרתי בהתנשאות.
״מה את אומרת?״ יונתן הניח את ידיו על הישבן שלי והרים אותי בתנופה מהירה באוויר.
צווחה מבוהלת נפלטה מבין שפתיי ומיד כרכתי את רגליי סביב אגנו של יונתן, ״בשביל מה זה היה טוב?״ שאלתי צוחקת, יונתן התקדם לכיוון השיש והניח אותי עליו בפראות.
