זה רק הלב שכואב לך - אביב גפן.
-
בסוף חזרתי עם נטע. בארבע לפנות בוקר.
השעון שלי צלצל בשמונה, לא מרחתי את הזמן כמו בדרך כלל ומיד כשכיביתי אותו קמתי מהמיטה.
ניגשתי למקלחת, שטפתי את הפנים שלי וצחצחתי שיניים ביסודיות, אני שונאת ריח של בוקר.
למזלי המים היו חמים, כשיתחיל להיות קריר יותר אני אהיה חייבת לקום מוקדם יותר להדליק את הדוד.
נכנסתי למקלחת, לשמחתי היא עזרה לי להתרענן ולהתעורר קצת.
כשיצאתי מהמקלחת עטופה במגבת חלפתי מול חדרה של נטע, הדלת שלה הייתה פתוחה והיא הייתה שרועה על המיטה, גיחכתי וחשבתי על כמה החיים שלה טובים.
שלפתי מהארון שמלה פרחונית מבד קיצי ונעים שמאוד אהבתי. ענדתי את התכשיטים הקבועים ומרחתי את הקרם גוף והפנים הקבועים שלי, התזתי קצת מהבושם שלי ולבסוף גם מרחתי קצת מסקרה על ריסיי.
אחרי שחטטתי מעט במזוודה שלי מצאתי את הסנדל ערב שתאם באופן מושלם לשמלה שלי, דחפתי לתיק הצד שלי את כל הדברים שהייתי זקוקה להם ומיהרתי להכין לי כוס של קפה לדרך.
מחר אצטרך לקום מוקדם יותר, שאספיק לאכול ארוחת בוקר.
למזלי הרכב אצלי במהלך היום, בעיקר כי לנטע אין הרבה מה לעשות איתו.
הגעתי למשרד בדיוק בזמן, הספקתי לקחת שלוק ארוך מהקפה שלי בדיוק כשדלת המעלית נפתחה, ״בוקר טוב.״ חייכתי אל המזכירה המבוגרת אף על פי שלא ממש חיבבה אותי, להפתעתי היא חייכה אליי חזרה.
״או, בדיוק בזמן.״ קצת הופתעתי לראות את יואב נמצא במשרד שלי, הבנתי ממנו שהוא לא ממש נמצא שם הרבה, זה היה חדר די קטן עם שלושה שולחנות שהקטן מבינהם היה שייך לי.
״בוקר טוב,״ ניסיתי תהיות נחמדה למרות שהשעה הייתה מוקדמת אפילו לי.
״תכירי זה גבריאל, את תעזרי לו במה שיבקש״ הוא הציג בפניי בחור חמוד, היו לו עיניים מקסימות והן התכווצו כשחייך.
״זאת דניאל.״ יואב הציג אותי בשמחה, הוא באמת היה אדם חביב.
״דני,״ הושטתי את ידי, גבריאל צחק ״גברי.״ צחקתי אחריו נבוכה, ״אני שמח שאתם מסתדרים, תעדכן את הצלע השנייה שלך בפרטים כשיגיע.״ יואב עזב את המשרד במהירות. צלע שנייה?
״אז איך התקמבנת פה?״ שאל גבריאל בכנות ברגע שנשארנו רק שנינו ״אמא שלי,״ מלמלתי קצת פחות מתוחה, הוא היה נחמד. ״טוב תשמעי, תכלס כל מה שתעשי זה להכין לי קפה, אולי להביא עוגיות, אפשר גם להעביר סמרטוט מדי פעם את יודעת..״ הוא אמר ואני כיווצתי את מצחי בבלבול.
״אני צוחק,״ הוא העביר את משקלו מרגל אחת לשנייה, ״אתה חמור.״ אני פולטת אנחה קלילה, גבריאל צוחק הפעם בקול, ״לפחות יש לך חוש הומור.״ הוא ממלמל.
