יצאתי מהמשרד של צחי אחרי שהוא אכל לי את הראש קרוב לשעתיים. אני רעב מת, אבל יש לי עניין יותר חשוב לטפל בו וזאת עומר.
"סליחה?" שאלתי את השומר בשער, מביט בשלט..נאות גונן, כן, זה שם ביה"ס. לא התבלבלתי.
"כן?" הוא פנה אליי,
"עומר אלימלך מורה פה?" החזרתי בשאלה תוך כדי שאני חובש את הכובע עליי. אין לי כח ל600 ילדים צרחנים שעכשיו יבקשו חתימה. אני חייב להגיע אליה זריז.
"נכון...ומי אתה?" הוא בחן את פניי
"רגע, זה לא אתה? הזמר הזה נו... "וכל מה שחלמתי..." הוא התחיל לזמזם בהתלהבות אחד מהשירים שלי, גורם לי לצחוק.
"כן..כן" הנהנתי במבוכה
"ומה אתה בשביל העלמה?" הוא שאל, קורץ לי בצורה מתוחכמת. אני אוהב את הזקן החמוד הזה
"סתם...משפחה" מנסה לצאת מהשאלה המביכה.
"טוב בוא, בוא כנס... יאללה. תחכה לה בחדר מורים למה עכשיו היא מלמדת" הוא פתח את השער
"איפה היא מלמדת רק אם אפשר לשאול?"
"ישר ושמאלה" הוא כיוון אותי בנחמדות.
הנהנתי לתודה והתקדמתי. מתפלל שאף תלמיד לא ישוטט פה בחוץ ויזהה אותי, יגרום למהומה.
פתחתי את דלת הכיתה ועומר נאלמה דום. כמה שהיא הייתה יפה ורשמית, אך עם זאת כל כך אימהית, אין ספק שהמקצוע הזה מתאים לה. היא החזיקה בידה טוש לוח, מתכוונת לכתוב משהו. הייתה דממה בכיתה וכולם היו קשובים לה.
"אני יכול אותך רגע?" פציתי את פי
התלמידים הסתובבו אלי והביטו בי, המומים למיניהם, לא היה כל צל של ספק שכולם זיהו אותי, צרחות רועמות נשמעו בכיתה וכולם קמו ממקומם לעברי. אוי ואבוי, איזה בלאגן.. איך היא משתלטת על כל זה כל יום? איזה מקצוע מזעזע זה, אלוהים..
את השיעור כנראה שכבר הרסתי אבל עומר השתיקה אותם במהירות, ניסתה לעצור את המהומה וההתלהבות והתקדמה לעברי במהירות. מוציאה אותי מחוץ לכיתה.
"מה אתה עושה פה?" היא שאלה במבט מופתע והמום.
"אני צריך שנדבר...ואלוהים ישמור, איך את משתלטת על כל זה כל יום? נשבע שמגיע לך להדליק משואה"
עומר גיחכה, ניסתה להסתיר את החיוך שנח על שפתיה. "תחכה לי בחדר מורים. ותזדרז כי תיכף כל בית הספר יהיה על הרגליים ותהיה פה מהומה. תתחבא שם או משהו, בצלצול יש לי שעה פנויה ואגיע לשם. יאללה רוץ" היא סימנה לי עם ידה. גורמת לי להגביר את קצב הליכתי, אבל בעיקר לחייך. תיכף אני הולך לתקן את הכל.
YOU ARE READING
הכי מוכר במדינה
Romance"ו....נראה לי שמחכים לך..." היא סימנה עם עיניה לכיוון הדלת. הסתובבתי עם פלג גופי העליון, צופה בשיר נשענת על משקוף חדר ההכנה בהפגנתיות. לפי שילוב הידיים שלה, ידעתי שמצפה לי שיחה ארוכה בבית. הסתובבתי חזרה, ועוד לפני שהספקתי להשיב, צפיתי בעומר נעלמת כל...
