הכי מוכר במדינה

פרק 9 - לעזאזל הכל

התעוררתי מצלצול הפעמון, העייפות עוד ניכרה בי. מתקדם בצעדים איטיים אל עבר דלת הבית תוך מלמול "רגע" בקול צרוד.
פתחתי ולעיני עמדה אנה, המנקה השבועית שלי "בוקר טוב מותק שלי, היום אני עושה רק תריסים, שטיפה ומצעים... יסודי עשיתי תחילת שבוע" סיננה במבטא הרוסי המתוק שלה ונכנסה בהפגנתיות ובמרץ, כאילו כבר 12:00 בצהריים.
אנה מלווה אותי מהרגע שהתחלתי לגור לבד, בערך לפני כשנתיים, כשכבר פרצתי ובגדול והייתה לי האפשרות לקנות דירה לבד במתחם הכי יוקרתי בהרצליה. אני מחשיב אותה כאמא שניה ואפילו לפעמים מרשה לעצמי להתייעץ איתה במהלכים הקשורים לקריירה, לחיים ואפילו לאהבה.

סגרתי את הדלת בתנועות איטיות, מנסה להתאפס על עצמי. מוציא את הטלפון שלי מטעינה

10 שיחות שלא נענו מצחי, 7 שיחות שלא נענו משיר, 3 שיחות שלא נענו מאמא שלי ואחת שלא נענתה מעומר .

הייתה רעידת אדמה ואף אחד לא עדכן אותי? שפשפתי את עיניי, ממהר לשטוף פנים ולהתלבט למי לחזור קודם, כמובן שלעומר, הלב שלי אומר... אבל לא, הראש מתווכח איתו, אם צחי התקשר כל כך הרבה פעמים - אין ספק שמשהו קרה.

הטלפון מצלצל. זו שיר. אני מחליט לענות וכנראה שעושה את טעות חיי.

אני לא מספיק לענות " הלו" וכבר שומע שרבוב של צרחות בתוך מילים.

"תגיד לי אתה רציני??? מה זה אמור להביע?"
נבהלתי. "שיר מה...מה קרה?"
"כמה זמן אתה כבר יוצא איתה?? כמה זמן אתה מסתיר את זה ממני? זה בגללה נכון?"
"שיר מה? דברי ברור! אני לא מבין"
"אתה חתיכת אפס. לא מאמינה שהאמנתי לכל השטויות שיצאו לך מהפה. הייתי צריכה לסמוך על האינסטינקטים שלי". היא צרחה וניתקה.

מה קורה פה שמישהו יסביר לי? החלטתי להתקשר לצחי. אולי הוא יצליח לעשות לי סדר.

"הלו? צחי" אמרתי בהיסוס
"אם ככה אתה מגיב, סימן שלא פתחת עיתון היום בבוקר" צחי הגיב בגיחוך.
אוי ואבוי. עיתון. עיתון. עיתון. מאיפה אני מביא עיתון עכשיו?
"אנה, יש לך עיתון במקרה?" פניתי אליה, מפריע לה לנקות את התריסים.
"כן כן בטח דנוש, חילקו לי בתחנה. תסתכל בתיק שלי" ענתה לי במבטא הרוסי החמוד.
ניגשתי לתיק במהירות בזק, מוציא את העיתון, תוך כדי שמניח את הפלאפון בין האוזן לכתף וניגש עם העיתון לחדר, מדפדף בדפים במהירות.

"רוצה לספר לי במי מדובר? שאדע איך להגיב לכל הכותרות? כי מהבוקר דנה מחדשות הבידור לא מפסיקה לצלצל. יש לך דקה להגיב לי״ צחי ממשיך מהצד השני, הרבה זמן שלא שמעתי אותו ענייני כזה.

ואז זה נגלה אליי. תמונה של כחצי עמוד, די חשוכה, בה רואים אותי ואת עומר ברכב שלי, אותי לא רואים כל כך ברור לאור הכובע שחבשתי, אבל את עומר קשה לפספס. התמונה היא מאתמול. לגמרי.
"החדשה המסתורית של עזרן". שיט. מלמלתי קורא את הכותרת בעיתון. המשכתי לקרוא בקול, כשצחי ממתין בצד השני "הזמר הנחשק, דניאל עזרן, נצפה אתמול ברכבו, קרוב מתמיד לבחורה חדשה לא מוכרת, האם מערכת היחסים עם התיכוניסטית, שיר הללי, הסתיימה לה? יצאנו לברר"