"ו...קאט!" אורן הבמאי צעק. סוף סוף הצילומים לקליפ של השיר החדש שלי "נגמר", הסתיימו. חיכיתי כל כך הרבה כבר לשחרור שלו, אבל לא חשבתי שהצילומים יהיו כאלו מתישים, אין ספק שהושקעה מחשבה רבה בקליפ הזה. צחי שלח אליי חיוך מסופק, ולפי החיוך שלו, ידעתי מה כמות הצפיות ביוטיוב שהקליפ הזה הולך לגרוף, בעזרת השם.
פשטתי את הג'קט והטי-שרט הלבנה, מנגב את זיעתי.
"כל הכבוד! יצא מושלם, ראיתי את כל הקליפ דרך המצלמות" שיר התקדמה אליי, מחבקת את פלג גופי העליון הערום ומתעלמת מהעובדה שאני מזיע עד מוות. עיניה נצצו וראיתי כמה היא גאה בי, המעריצה המושבעת שלי.
"אני רעבה. לאן הולכים?" סימנה עם היד על הבטן.
"גם לי לא תזיק ארוחת בוקר טובה" חייכתי אליה "וגם סקס טוב" את זה כבר לחשתי....
התקלחתי על הסט והחלפתי בגדים, שיר כבר עמדה בציפייה, ממתינה עם כל הציוד ליד הרכב שלי. צלצול שבקע מתוך כיס הג'ינס שלי, גרם לי לעצור. זו הייתה מירית אשתו של צחי.
"כן מירית מה קורה?"
"דניאל, מה קורה יפיוף? תבוא קצת לצהריים עשיתי קציצות דגים ברוטב, יש לחם טרי...אל תישאר רעב. בוא ספר לי קצת על הקליפ. אני סקרנית... שמעתי שהיה מוצלח״
מירית תמיד ידעה לפרגן לי, היא החשיבה אותי כבן שלישי שלה ותמיד נתנה לי תחושה אימהית ומחבקת.
"תודה, תודה רבה מיריתוש אקפוץ יותר מאוחר, אני בדיוק עם שיר נוסעים לארוחת בוקר"
"טוב מתוק שלי, תהנו לכם. תביא את שיר".
"תודה רבה, תודה...להתראות מירית".
שיר הביטה בי במבט שואל, וסיפקתי לה הסבר גם מבלי שדרשה אותו. "סתם...רצתה להזמין אותי לקציצות דגים לצהריים" זרקתי, מתניע את הרכב ומשמיט את העובדה שהיא הזמינה גם את שיר.
אין ספק שאין על הקציצות דגים של מירית, אבל כל מה שעבר לי בראש זה רק הציפייה לראות את עומר. ופה כבר הבנתי שמשהו בי נדפק לגמרי.
אני ושיר התיישבנו בבית הקפה והזמנו ארוחת בוקר זוגית. תוך כדי ששיר משתפת אותי מחוויות גיל הטיפש-עשרה וחיי התיכון, דפדפתי באינסטגרם ובין לבין השתדלתי להתייחס לכל מיני מעריצים, בעיקר מעריצות, שביקשו להצטלם איתי.
"דניאל, אתה מקשיב לי?" שיר העירה אותי ממחשבותיי.
"ברור!" הנהנתי "נו, אז היא לא רצתה שתבצעי את הסולו בטקס ואז מה?"
"זהו אז אתה מבין? שעה אני מתווכחת איתה, מסבירה לה שמן הסתם לי יותר מגיע לבצע את הסולו הזה, כי בוא..בלי להשוויץ, אני פי אלף יותר טובה מנויה וליאם" היא הסבירה בביטחון ובתנועות ידיים ברורות וחדות, נוגסת במלפפון.
"ממ" הנהנתי, מנסה להראות שבאמת מעניין לי. חתכתי עוד חתיכה מהחביתה, שקעתי למחשבות ופתאום קלטתי, קלטתי כמה קשה לי, כמה לא אמיתי לי להתעסק בטפל כל היום. אני באמת אוהב את שיר, לפחות כך אני חושב, אין ספק שהיא אהבה גדולה שלי מזה שנתיים, אבל לאחרונה...הפערים בינינו כל כך מורגשים. אני מרגיש שבשנתיים כל כך התבגרתי, השתניתי, פיתחתי תחביבים נוספים חוץ מלרכל על חבורת בנות בנות 18 ולעלות תמונות לאינסטגרם עם עוד איזה פילטרים מוקפדים.
ΔΙΑΒΑΖΕΙΣ
הכי מוכר במדינה
Ρομαντική"ו....נראה לי שמחכים לך..." היא סימנה עם עיניה לכיוון הדלת. הסתובבתי עם פלג גופי העליון, צופה בשיר נשענת על משקוף חדר ההכנה בהפגנתיות. לפי שילוב הידיים שלה, ידעתי שמצפה לי שיחה ארוכה בבית. הסתובבתי חזרה, ועוד לפני שהספקתי להשיב, צפיתי בעומר נעלמת כל...
