Curiosity

פרק 27

-נקודת מבט של שון-
אני לא יודע איך להתמודד עם דברים האלה , מה אני אגיד לה? אני יודע ששום דבר לא ירפא את הכאב שלה,המוות שלו הפתיע אותי , כאב לי עלייה מידי
היא רק בכתה , נכנסתי לחדר שלה עם כוס מים
היא ישבה על עדן החלון מביטה בשמיים , נשכבתי על המיטה שלה , העיניים שלה עצובות כבר לא זוהרות כמו תמיד
״בואי אלי...״ אני אומר לה והיא מסתכלת עליי ומתקרבת
היא נשענה עליי ועטפתי את גופה היא הביטה רק בחלל החדר בלי לדבר (כמו בתמונה)
שתלתי לה נשיקות ארוכות בראש
״אני מצטער קטנה באמת מצטער..״ אני אומר לה והיא לא מגיבה , לקחתי את הכוס מים שהבאתי מהשידה
״קחי״ אמרתי לה מושיט לה אותה והיא רק הסתכלה על הכוס
״את חייבת לשתות את חלשה״ אני אומר לה והיא לא מדברת לוקחת את הכוס שותה ממנה רק לגימות קטנות ומחזירה לי ואני מחזיר אותה לשידה
״׳תודה שאתה פה..״ היא אומרת לי מושכת באפה.
״תמיד יפה שלי״ אני אומר לה שותל לה עוד נשיקה בראש
הפלאפון צלצל ועוד הודעה חדשה נכנסה ושוב  ממספר חסוי
״תיק תק..״
״אנחנו קרובים..״
הכנסתי בחזרה את הפלאפון לכיס מהלחץ
״מי זה היה?״ היא שואלת אותי בקול צרוד
״סתם..מאט..״ עניתי לה  , שוב שיקרתי.
דלת החדר שלה נפתחה ורון ידיד שלה נכנס עם מדים בצבע ירוק ותיק גדול על גבו  שאותו זרק לרצפה והוא התיישב מולה במיטה ומשך אותה ממני לחיבוק, משך אותה ממני.
הוא דיבר איתה בעברית כך שלא הבנתי וגם לא היה לי איכפת האמת.אחרי כמה דקות הוא לקח את התיק הגדול שלו ויצא מהחדר, ״למה הוא הלך כלכך מהר?״ שאלתי אותה מבולבל , אני דווקט שמח שהלך אני לא סובל אותו מהרגע הראשון שראיתי אותו, ועוד אחרי שנישק אותה אני לא סובל אותו עוד יותר.  אבל אם הוא ידיד כלכך טוב איך הוא עזב ככה מהר?
״כי הוא צריך לחזור לבסיס הוא גם בצבא..״ היא ענתה לי והנהנתי מבין. היא חזרה להישען עליי שהיא משחקת באצבעותייה ״אני יודע שזה לא הזמן..אבל שבוע הבא אני חוזר לניורק ואני אבין אם לא תרצי לחזור״ אמרתי לה עצוב מהמחשבה שאולי זו הפעם האחרונה שאהיה איתה
״אני חוזרת איתך״ היא אמרה ופקחתי את עיניי בהלם
״באמת?״ שאלתי המום
״כן,זה לא יעזור לי אם אני אשאר פה..יהיה לי רק יותר קשה וחוץ מזה הוא היה כועס עליי אם הייתי מוותרת על הכל״ היא אמרה בקול עצוב והבנתי עד כמה היא חזקה, לעזאזל
היא הבחורה הכיי חזקה שהכרתי בעצם היא אפילו יותר חזקה ממני,נישקתי אותה בראשה שוב , הידקתי את החיבוק
והפלאפון שלי צלצל וזאת הייתה שיחה מאחי דיימון
״כבר חוזר״ אמרתי למאיה קם מהמיטה בעדינות והיא נשכבת עלייה , הלכתי למקלחת סוגר את הדלת אחריי שלא תשמע את השיחה
״הלו״ עניתי בקול עמוק וצרוד
״אתה צריך לחזור לניורק״. הוא אמר
״כן אני חוזר שבוע הבא שכחת..״ אמרתי לו מבולבל
״לא שבוע הבא אין שבוע הבא,מחר בלילה אתה חוזר לפה הם מחפשים אותך״ הוא אומר לי ואני מרגיש את הדופק שלי עולה
״אני יודע שהמייסונים מחפשים אותי״ אמרתי לו
״לא,המשטרה מחפשת אותך״ הוא עונה והרחקתי את הפלאפון מהאוזן שלי וניתקתי את השיחה , אני הולך לכלא? אני הולך לאבד הכל..את החיים שלי, את החברים,את המשפחה,והכי גרוע
את מאיה. היא תשנא אותי היא לא תרצה להתקרב לרוצח
אני לא אוכל לעמוד בזה
אני חייב לברוח או אולי אפילו להיעלם או פשוט להסגיר את עצמי , אני משתגע , אין לי פתרון הפעם אני באמת לא יודע מה לעשות, אבל ידעתי שזה יקרה מתישהו כי אני בעולם שאין בו דין ואין דיין זה נקרא עולם הפשע.

——
סורי על הפרק הקצר
85 הצבעות 25 תגובות ממשיכה!

פרק הבא צפוי לעלות יום חמישי , תלוי בכן❤️
ואחמ אנחנו מתקרבות לפרקים שבו תגלו מה הסוד ששון מסתיר , מה אתן חושבות שון חף מפשע או שהוא באמת רצח ?

יאללה להגיב❤️