Curiosity

פרק 24

פרק קצר שמסופר מנקודת מבט של דניאל לפני שנכנס לעזה.

-נקודת מבט של דניאל-
*יום קודם לכן*

״אז מה אחי נכנסים לעזה?״ דין חברי אמר מסתכל עליי
״כן אני הולך לעשות שיחת טלפון לאחותי״ אמרתי לו והלכתי לצד לפינה הכי רחוקה באוהל ,התקשרתי למאיה והיא לא ענתה אז השארתי לה הודעה קולית

״היי דובי קטנה,וואלה אני נכנס עוד עשר דקות לעזה עם החיילים שלי ורציתי לדבר איתך לפני אבל לא ענית..בכל מקרה תמסרי לאבא ואמא שאני אוהב אותם, חיים שלי הנצחון בידנו, אנחנו הולכים לנצח בזה! אני אוהב קטנה שלי אל תברחי לניורק לפני שאני חוזר תזהרי לך״ וסגרתי את הטלפון
ברחה לי דמעה בוגדנית מהעין ומיהרתי לנגב אותה ששמעתי מישהו מתקרב
״בוא קדימה הולכים״ דין אמר והכנתי את עצמי
כל החיילים שלי עמדו ועשיתי איתם שיחה אחרונה לפני שנכנסים
״אני יודע שאתם טובים כי אתם גדוד צבר, אתם הגדוד הכי טוב שיש בסיירת גבעתי,אתם אמיצים,אתם פטריוטים ,יש לכם את כל מה שללוחם צהל צריך להיות, אני גאה בכם ויאללה בואו נכנס לשם ונלך להביא את הניצחון ואת השקט למדינת ישראל!!״ אני צועק וכולם מריעים וצועקים שרואים שיש להם רעל בעיניים , זה מה שאני לימדתי אותם
ואני גאה בזה ובהם .
״בהצלחה אח יקר״ דין אמר שהוא מכין את הציוד ומגיש לי אותו, הוא לא יכול להיכנס כי הוא עדיין פצוע
״אני מסתכן אבל אני חייב להגן על המדינה אה?״ אני אומר ושנינו צוחקים
״להתראות אחי״ הוא אמר ויכולתי לראות את העצב בעיניו
אני יודע שאני אחזור אני בטוח אחזור! אני שונא שמרחמים עליי , זה לא הפעם הראשונה שאני נכנס לעזה
אם הייתי במלחמת לבנון השנייה אני בטוח שעזה זה קטן עליי

אני והחיילים שלי נכנסים לעזה ובראשי חשבתי על המשפחה שלי אני יודע שאני משאיר אותם בבית מודאגים
אבל לא רוצים שיישפך עוד דם יהודי אני מתפלל לבורא עולם שזה יסתיים כמה שיותר מהר.
..

שמענו צעקות בערבים ואני ידעתי שזה הזמן לפתוח באש.
-

להגיבבבבב לא לשכוח להגיב ולהצביע !!!!❤️❤️