Curiosity

פרק 12

-נקודת מבט של שון-
פקחתי את עייני בעייפות הרמתי את ראשי בעדינות ושמתי לב שכל הלילה בעצם ישנתי עלייה, היא עדיין ישנה
בחיים שלי לא ישנתי ככה טוב ואני לא מגזים
זו בעצם השינה הכי טובה ומרגיעה שהייתה לי אי פעם
זה בזכותה , הסתכלתי עלייה , היא כלכך שלווה יפה וטהורה.
שתלתי לה נשיקה ארוכה במצח אלוהים יודע למה
קמתי למקלחת לשטוף פנים ולצחצח שיניים, הבטתי מבעד החלון הקטן שיש במקלחת והמזג האוויר היה גשום העננים אפורים וירד גשם המון גשם

קיבלתי הודעה ניתקתי את המטען והסתכלתי בפלאפון
״בוקר טוב אחי אני חוזר היום תגיד יש מצב שמעת משהו ממאיה היא פשוט לא עונה לי מאתמול״ שוב שכחתי
ג׳וני מאוהב בה קשות
״לא אחי ודבר איתי שאתה מגיע״ שלחתי בחזרה .
הלכתי לחדר הארונות שלי להתלבש
כשיצאתי ראיתי את מאיה יושבת במיטה שקועה בפלאפון שלה והתיק שלה כבר מוכן ליציאה
זרקתי לה את הג׳קט האפור שלי והיא הסתכלה עליי מבולבלת
״יורד גשם ובאת בלי בגדים אז קחי את הג׳קט שלי״ אמרתי באדישות מכניס את קופסת הסיגריות שלי לכיס
״תודה״ היא אמרה בחיוך קטן ולבשה אותו מעל החולצה הקצרה שלה

נסענו חזרה לקולג׳ ומרחוק ראיתי את ג׳וני ומאט מעשנים בחנייה , נכנסתי והחנתי את הרכב רחוק מהם כדי שג׳וני לא יתחיל סצנות מזדיינות ומיותרות
מאיה יצאה נופפה לשלום והלכה.
הלכתי לג׳וני ומאט , היה שקט אף אחד מהם לא דיבר ואני האמת ידעתי גם למה. הוצאתי סיגריה הדלקתי אותה ועישנתי
״זה שאבא שלי כנראה גוסס עכשיו לא אומר שצריך לרחם עליי״ אמרתי נותן לעשן להיכנס לראותיי והם הסתכלו עליי מבולבלים ולא יודעים מה להגיד
״אחי זה אבא שלך״ מאט אמר לאחר שניות וצחקתי
״אני יודע והוא יהיה בסדר הוא תמיד בסדר״ אמרתי אבל עם המייסונים אי אפשר לדעת , הם לא ינוחו עד שהאימפריה שלנו תקרוס.

הלכתי לכיתה , כי אני יודע ״שהעתיד שלי״ תלוי בזה
התיישבתי ליד מאיה שהייתה ניראת תשושה ועייפה והחלטתי להשתעשע קצת , גלגלתי נייר קטן והכנסתי לה את זה בזהירות לאוזן והיא קפצה ״אני נשבעת לך ש-״ היא נעצרה כשראתה את המורה נכנס ביחד עם המנהל וכולם השתתקו

״סטודנטים  יקרים יש לי בשורה משמחת״ המנהל החל להגיד וכולם התלחששו
״שקט בבקשה!!״ המורה צעק ואני לבנתיים גלגלתי לעצמי , ולא לא סיגריה.
״בעוד כחודש וחצי הסטודנטים שהגיעו אלינו מכל מדינה שונה יזכו לטוס לבקר את משפחותיהם על חשבון הקולג׳ כחלק מתוכנית מאורגנת שהוקמה השנה״ הוא אמר ושמעתי צרחות התרגשות והסתכלתי על מאיה וראיתי את הניצוץ בעינייה 
״אבל..על כל אחד מהסטודנטים האלה צריך לקחת תלמיד אחד מהקולג׳ שלנו כדי שיכיר אותו ואת המדינה שממנה הוא בא ולאחר מכן הם יעבדו על פרויקט ביחד שבו יגישו בסוף שנה והפרויקט הזה יהיה תוספת למקצוע שבו בחרו יש לכם עד שבוע הבא לגשת אליי למשרד ולהגיד לי את מי בחרתם לקחת איתכם כדי שנוכל להביא לכם את כרטיסי הטיסה והפרטים אז אני מאחל לכם בהצלחה רבה״ הוא אמר לסיום ויצא מהכיתה .