Distorted destiny ↬ YoonMin

Chapter 14

חודש עבר מאז ששחור השיער התוודה על רגשותיו בפני עורך הדין; הוא הרגיש מעין הקלה בליבו… הוא הניח שזה בגלל שהוא לא צריך להסתיר ולהכחיש את אהבתו אל עורך הדין יותר. במהלך החודש הזה שעבר הקשר שלו עם יונגי התחזק, הם הכירו אחד את השני הרבה יותר טוב ולא התביישו לומר מה הם מרגישים אחד כלפי השני; כמו זוג שנמצא המון זמן יחד. הוא ישב שם… על מושב הנהג שנמצא בתוך רכבו הצנוע כשידיו הונחו על ההגה בעל מערכת ההפעלה הקלילה אליה הספיק להתרגל עוד מהיום שקיבל את מכוניתו. רגליו שלטו בדוושת הגז ובבלמים בזמן שהניע את מכוניתו על הכביש שהיה מעט עמוס בשעה הזאת של היום. "אבא," קולו הילדותי של בנו הקטן נשמע באוזניו ומשך את תשומת ליבו. הוא הביט בבנו דרך המראה הבינונית שהייתה תלויה בתקרת רכבו והשקיפה על המושבים האחוריים שם ראה את בנו אוחז במכונית הצעצוע שלקח לפני כן מביתו. הוא הביט באביו וניסה למשוך את תשומת ליבו לאחר שאלה שהטרידה את מוחו.

נהמה קצרה ונמוכה נשמעה מגרונו של ג'ימין כאילו מאשר לילדו הקטן לשאול את שאלתו; "לאן אנחנו נוסעים?" הילד הקטן בעל השיער השחור שאל בתמימות, השעה הייתה חמש בערב, השמש החלה לשקוע וגרמה לכל הנהגים להדליק את פנסי הרכב על מנת להאיר את הדרך בה הם נוסעים. חיוך קטן נפרש על פניו של ג'ימין כאשר ענה לבנו הקטן ואמר שהם נוסעים לביתו של יונגי על מנת לאכול איתו ועם בנו הקטן ארוחה, הוא בחן את תגובתו של בנו דרך המראה מדי פעם וחזר להביט על הכביש כדי לנסוע בבטחה. "טאה גם יהיה שם?" ג'ונגקוק שאל בסקרנות שאפיינה ילד קטן כמוהו, הוא רצה לפגוש בטאה שוב ואם הוא בדרך לביתו… הוא קיווה שהוא יהיה שם.

"ברור שהוא יהיה שם קוקי," שחור השיער ענה ברכות וחייך מעט… הוא שמח שלבנו נבנה קשר חזק עם בנו הקטן של עורך הדין; אותו ילד לו החטיף את הסטירה שגרמה לו וליונגי להיפגש בפעם הראשונה… הפגישה ששינתה את הכל, שממנה הכל התחיל. הסומק החל לעטר את לחיו כאשר שמע את שאלתו הסקרנית של בנו על מערכת היחסים שלו ושל יונגי, האם הם ביחד. בקול חלש ומעט חולמני אביו ענה לחיוב על שאלתו; "כן, אני ויונגי ביחד," מחשבות רבות עברו במוחו כאשר אמר זאת; הוא לא חשב שאי פעם יאמר את המשפט הזה או שיתאהב שוב. אחרי שאשתו נפטרה כשילדה את ג'ונגקוק הוא הבטיח לעצמו שהוא לא יתאהב שוב… הוא לא היה מסוגל להמשיך הלאה. אבל עכשיו… הוא שבר את ההבטחה שלו והתאהב ביונגי, אותו אחד שלא חשב שיעזור לרסיסים בליבו להתאחות, אותו אחד שגרם לליבו שהורכב מחדש לפעום בחוזקה.

"זה אומר שאני אח של טאה?" ג'ונגקוק המבולבל שאל לפתע, הרעיון של להיות קרוב לטאהיונג בכל דרך שהיא קסם לו. הוא חשב על כך שאם אביו הוא בן הזוג של עורך הדין אז בנו הופך להיות אחיו החורג באופן אוטומטי. התמימות היפהפייה של הילד הצעיר גרמה לגיחוך נמוך לצאת מבין שפתיו של ג'ימין, הוא הרגיש שלחייו מאדימות בשנית כאשר חשב על מה שבנו אמר לעומק; הוא ידע שרק אם יונגי יהפוך לבעלו, טאהיונג יהפוך להיות אחיו החורג של בנו. הוא ידע שג'ונגקוק לפעמים מרגיש בודד בתור בן יחיד והוא ייחל לכך שיכל לשנות זאת אך הוא לא יכל לעשות דבר פרט מלמלא את המקום הריק שילדו הצעיר הרגיש בליבו.