ג'ימין אסף את דבריו לאחר השיעור שבילה עם הכיתה שלו, הוא לימד אותם איך לפתור תרגיל חיבור במתמטיקה מפני שהיו רק בכיתה א'. כשהצלצול נשמע, הוא במהירות אסף את כל חפציו ונסע אל הגן של בנו כמו בכל יום.
כאשר הגיע לגן ונכנס דרך השער, הוא הבחין בהמון ילדים רצים אל הוריהם שחיכו להם בשער; אך ג'ונגקוק לא יצא אליו כמו בכל יום, זה היה מחשיד וגרם לג'ימין המבולבל להילחץ ולצעוד אל תוך המבנה במהירות לחוצה. הוא פתח את הדלת וחשף את בנו הקטן משחק בלגו עם ילד אחר שהיה מוכר לו, הוא לא זכר מאיפה; אבל דבר אחד היה בטוח, הוא היה חדש בגן.
ליבו של ג'ימין נרגע לאחר שראה שג'ונגקוק הזעיר בסדר, הוא חייך לעצמו ועמד כמה מטרים לפני שני הילדים הקטנים שבנו מגדל מהלגו. לפתע הוא שמע קול עמוק מאחוריו נוקב בשם שגם הוא היה לו מוכר; "טאה," צעדיו הרועשים שנוצרו מנעליו היקרות נשמעו בכל רחבי המבנה ומאחורי ג'ימין בעיקר. הבחור עם הקול העמוק עקף את ג'ימין והתקדם אל כיוונם של שני הילדים; ג'ימין מיד פער את עיניו כאשר זיהה את הבחור הבהיר מגן השעשועים, אותו אחד שהתייחס אליו בזלזול באותו יום.
ג'ימין המופתע הביט במעשיו של הבחור הבהיר שנראה כמו איש עסקים; הוא התקרב לבנו ואחז בידו על מנת להוציא את חתיכת הלגו הצהובה שהחזיק בידו. "בוא טאה, הולכים הביתה," הוא פקד על בנו ואחז בידו הזעירה אך זה רק התנגד ונלחם באחיזתו על מנת לחזור ולשחק עם הילד בעל השיער השחור שישב שם והסתכל עליו בעיניים גדולות; אביו של הילד הזעיר שניסה להשתחרר מאחיזתו הרים אותו על ידיו ולפתע אמר משהו שגרם לג'ימין לפעור את עיניו ולהתקדם במהירות אל כיוונו של בנו.
"טאה, הולכים הביתה. אני לא רוצה שתשחק עם הילד הזה," הוא אמר בביטחון וגרם לג'ימין מיד לצעוד אל כיוונו בכעס, היה נראה כאילו חשב מה לענות על כך. הבחור הבהיר עקף את ג'ימין המעוצבן והיה בדרכו אל דלת היציאה מהמבנה אך דבריו של ג'ימין גרמו לו לעצור ולהביט בו בשעשוע.
"סליחה? אם כבר... אני לא רוצה שקוקי שלי ישחק עם הילד שלך! אתה חוצפן!" ג'ימין המעוצבן אמר בכעס והרוויח מהבחור שלפניו גיחוך מעצבן, הוא הביט בו בשעשוע כשחיוך קטן נפרש על פניו לאחר תגובתו, הוא הכניס את ידו לכיסו והוציא צרור מפתחות שאחת מן המפתחות היה של המכונית המפוארת שחנתה בחוץ. בחדות הבחור הבהיר הסתובב מבלי לענות לג'ימין הכעוס ויצא מן המבנה כשהדלת מאחוריו נטרקה והשאירה את ג'ימין לבדו עם בנו המבולבל.
---
ג'ימין, נאמג'ון, ג'ין וג'ונגקוק הקטן ישבו מסביב לשולחן על מנת לאכול ארוחת ערב; במשך כל הארוחה נושא השיחה שלהם היה על אדם אחד בלבד, אדם שג'ימין לא הצליח להוציא מראשו. "לא ראיתי אותו אף פעם עד היום ההוא בגן השעשועים," ג'ימין אחז באורז עם המקלות והכניס אותו לפיו בחוסר רצון... כאילו הבחור הבהיר שלא עוזב את מחשבותיו גרם לתיאבון שלו להיעלם.
YOU ARE READING
Distorted destiny ↬ YoonMin
Fanfiction"אם שני אנשים נועדו להיות אחד עם השני, בסופו של דבר הם ימצאו את הדרך שלהם בחזרה..." הגורל היה הדבר היחידי שגרם לעולם לזוז, ליקום לנוע, לחיים להמשיך מבלי לעצור גם אם טרגדיה מתרחשת. גורל היה גורל, שום דבר לא יכל לשנות אותו. מין יונגי היה עורך דין ואב...
