פרק 15

9.7K 386 50
                                    

״אייל״ קולי יצא כציוץ ״מה אתה עושה פה?״ שאלתי בבלבול
״באתי לבקר״ הוא ענה לא משחרר את מבטו מעיניי
״לוגן לא פה״ אמרתי מקווה שזה יגרום לו ללכת אבל הו כמה שטעיתי
הבטתי בזווית פיו מתעקלת מעט מעלה ושפתיו נפתחו ״אני יודע״ הוא אמר וכל נים ונים בגופי צעק לי סכנה! תסגרי את הדלת ותנעלי מהר! תתקשרי ללוגן!
״בוא, תיכנס״ המילים שיצאו מפי היו מנוגדות בכל רמה אפשרית למה שרציתי לומר ולקחתי צעד אחורה כשהוא צעד פנימה, נכנס אל תוך הבית ומתחיל לחקור אותו במבטו ״אפשר להביא לך משהו לשתות?״ שאלתי בנימוס סוגרת את הדלת
״מים״ הוא אמר והתיישב על הספה ומיהרתי בצעדים זריזים אל המטבח מרימה את הפלאפון שלי מהשיש בידיים רועדות פותחת אותו ומחייגת ללוגן ״מה את עושה?״ קולו של אייל הקפיץ אותי והפלאפון נפל מבין ידיי אל הרצפה
״סתם חברה שלחה לי הודעה אז עניתי לה״ מילמלתי והוצאתי מהארון העליון כוס בידיים רועדות ונשימתי נעצרה שהרגשתי אותו קרוב אליי ומיהרתי למלא בכוס מים מהמתקן בצד ״הנה, מים״ אמרתי מגישה לו את הכוס והוא לקח אותה מידי מניח אותה על השולחן והוא התכופף מטה אל הרצפה מרים את הפלאפון שלי ומביט בו
״חברה הא?״ הוא שאל אחרי שניתק את השיחה שבה לוגן קרא בשמי אלף פעם ועצמתי את עיניי בפחד ופקחתי אותן חזרה
״באתי להציע לך עסקה״ הוא אמר מתיישב על כיסא אחד לצד האי מסמן לי לעבר כיסא פנוי שאני אשב ואני עושה זאת בשקט ״את תיפרדי מלוגן ו-״ ״-לא״ קטעתי אותו והוא נעץ בי מבט רצחני שגרם לי לשתוק ״את תיפרדי מלוגן ואני לא אפגע בו״ הוא אמר
״אתה לא תפגע בו, הוא הבן שלך״ קבעתי מתקשה להאמין שהוא מסוגל לפגוע בבשר מבשרו
״אל תנסי אותי, תעשי את זה״ הוא ציווה
״לא״ קבעתי וקמתי מהכיסא ״אני לא מתכוונת לעשות את זה״
״אוקיי״ הוא אמר ברוגע נעמד גם הוא והתקדם לכיוון הדלת ״אל תגידי שלא הזהרתי״ הוא שיחרר את מילותיו לפני שיצא מהבית וצלצול של הפלאפון שלי הקפיץ אותי ומיהרתי לענות
״אודין?!״ קולו המודאג של לוגן נשמע
״היי״ אמרתי ואנחת הקלה נשמעה בקו
״חשבתי שכבר קרה משהו״ הוא אמר ושמעתי אותו מדומם מנוע
״איפה אתה?״ שאלתי
״פה, בדיוק יוצא מהאוטו״ הוא אמר והתקדמתי לדלת פותחת אותה ומחייכת שאני מביטה בלוגן יוצא מהמכונית וסוגר את הדלת
צחקתי מביטה בו פותח שוב את הדלת אחרי שהחולצה שלו נתקעה בה
הסתכלתי עליו מתקדם לעברי ופרצוף משועשע על פניו
״התגעגעת יותר מידי אז היית חייבת להתקשר?״ הוא שאל ברגע שהגיע אליי והוא כרך את ידיו סביב מותניי מצמיד אותי אליו ומניח נשיקה על שפתיי ״אין אני לא יכלתי בלעדייך אתה לא מבין״ אמרתי בדרמתיות ״הייתי שנייה לפני הסוף! ואז אתה התקשרת אליי, הנסיך על הסוס הלבן״ הוספתי מדברת בהגזמה והוא צחק
אני צריכה לספר לו שאבא שלו היה פה? שהוא איים עליי להיפרד ממנו? כן! או שאולי לא? כי למה זה יהיה טוב, גם ככה הם ביחסים לא משהו אז אני לא רוצה להרוס אותם עוד יותר. אבל... טוב אני אספר לו
״אני אוהב אותך״ הוא לחש על שפתיי. אז אולי לא עכשיו...
״גם אני״ אמרתי אל תוך שפתיו וצווחתי כשהוא הרים אותי מעט באוויר, מועך אותי אליו ״אני לא נושמת!״ אמרתי בקול חנוק מזוייף
״רק שלא תמותי לי״ הוא צחק ״מקסימום אני אחפש אישה יפה יותר״ הוא הוסיף והתנתקתי ממנו מביטה בו ברצינות עד שפרצתי בצחוק מתגלגל
״וואי הרגת אותי״ צחקתי ״עלאק ׳אישה יפה יותר׳ וואי הצחקת אותי״ המשכתי ״ושתדע!״ התחלתי מצביעה עליו עם האצבע שלי ״שאי אפשר להצחיק אותי בכזאת קלות! אני בן אדם כל כך שנון וחכם וגם מדהים ויפה במיוחד, אין הרבה כמוני, אתה צריך להודות לאלוהים שזכית בי״ סיימתי את דבריי והוא הביט בי בהלם
״את קצת משוגעת את יודעת?״
״שום משוגעת ושום נעליים! אני יפה״ קבעתי
״ברור שאת יפה, הכי יפה בעולם״ הוא אמרתי לוקח צעד אליי ולקחתי צעד אחורה וכשהוא לקח צעד נוסף הסתובבתי ונכנסתי אל תוך הבית במהירות וצוחקת כשהוא תפס במותניי מצמיד אותי אליו
״אני מחפשת עבודה״ סיפרתי וציחקקתי שהוא הניח את הראש שלו בשקע תווארי והנשימות החמימות שלו דיגדגו אותי
״יפה לך, את יודעת שאת לא חייבת ללכת לעבוד״ הוא מילמל אל תוך צווארי
״אני יודעת, אבל אני רוצה״ אמרתי ״ואם כבר מדברים״ הוספתי ״אני צריכה לזוז להורים שלי, גיא ולירון עוזרים לי למצוא עבודה״ שיחררתי את עצמי מבין ידיו ונעמדתי מולו והוא הזעיף את פניו
״אני לא אוהב בכלל את הלירון הזה״ הוא סינן
״אתה לא חייב״ אמרתי והתקדמתי לכיוון האי של המטבח לוקחת משם את המפתחות של האוטו שלי וחוזרת חזרה לכיוונו של לוגן מניחה נשיקה עדינה ומהירה על שפתיו ״ביי״ אמרתי ויצאתי מהבית שומעת אותו מחזיר לי ביי

Marry for the family Where stories live. Discover now