Marry for the family

פרק 6

ופערתי את עיניי בהפתעה והלם ולפני שהספקתי לקחת צעד אחורה נמשכתי על ידי לוגן
״בי״ לוגן סינן לעברו של לירון טורק את הדלת בפניו של לירון בזמן שאני עוד המומה מהנשיקה שלו.
מה לעזאזל הוא עבר שם? איפה הלירון שאני מכירה? זה שהיה כל כך מכבד וצנוע, זה שהיה יכול להשיג כל מה שהוא רוצה רק בזכות הכבוד והצניעות שלו.
״אז זה החצי השני שלך, טוב לדעת״ לוגן סינן בזלזול, עדיין לא משחרר אותי מבין ידיו
״ל-לא אתה לא מבין, הוא... הוא השתנה ל-לגמרי״ גימגמתי מנסה לתרץ את ההתנהגות של לירון
״את לא צריכה להסביר לי כלום״ הוא קטע את הגימגומים שלי ושיחרר את ידיו מגופי זז ממני ועולה למעלה, כנראה לישון, כי כבר אמצע הלילה.
״לוגן!״ קראתי לו עולה אחריו, מרגישה צורך להסביר לו מה הלך פה. נכנסתי לחדר ונעצרתי במקומי שהבטתי בדמותו של לוגן שהוא פושט את בגדיו מגופו ושפתי התחתונה נכלאה בין שיניי כתגובה למחזה, הגוף שלו מדהים אותי כל פעם מחדש ותנועות גופו האיטיות שמבליטות כל שריר ושריר גורמות לרטט בין רגליי. ואני מחזיקה את עצמי שלא ללכת אליו ולמשוך אותו איתי למיטה ולע.. אני חייבת להפסיק!! מהרגע שאני עם לוגן כל הראש שלי מלא במחשבות כחולות על כל מה שאני יכולה לעשות לו או איתו, על הספה, השולחן, במקלחת, במיטה, על ה.. טוב די!!
מבינים למה אני מתכוונת? כל היום רק כחול כחול כחול!
״רוצה תמונה? זה נשאר ליותר זמן״ לוגן אמר בחצי שעשוע חצי רצינות, עוצר את הבהייה והמחשבות שלי עליו.
״מה?.. אה.. אני? לא... לא אני״ גימגמתי מנסה להתפקס על עצמי ולקחתי נשימה עמוקה מתקדמת לעברו ומתיישבת על המיטה בדיוק בחלק שלו, איפה שהוא אמור להניח את הראש.
״אתה יודע שאני לא נישקתי אותו חזרה נכון?״ שאלתי והוא התיישב מולי על המיטה שהוא רק בבוקסר, מה שהקשה על המוח שלי לתפקד.
״את לא צריכה להסביר לי כלום, את אמרת בעצמך, אנחנו לא בני זוג או משהו, אנחנו עדיין לא נשואים״ לוגן סינן והכה בי עם המילים שאני אמרתי ומשום מה זה צבט אותי קצת
״בסדר״ לחשתי זזה הצידה לחלק שלי במיטה וקמה מהמיטה ניגשת לארון פותחת אותו ומוציאה לי פיג׳מה ללילה, נכנסת למקלחת מחליפה ויוצאת נכנסת ישירות אל תוך השמיכה שלי מפנה את פניי לכיוון של לוגן כשאני רואה את גבו
לעזאזל! איך יצא שאני זאת שנקשרתי אליו?

״בבקשה לא! לא!! תעזוב אותה!!״ הצרחות של לוגן גרמו לי לקפוץ מהמיטה ומיהרתי לנער אותו
״לוגן קום!!״ צעקתי והוא המשיך לצעוק בכאב ודמעות ירדו על פניי ״לוגן!! קום!״ צעקתי והוא פקח את עיניו בבית אחת שעיניו רטובות מדמעות ונאנחתי בהקלה מניחה את המצח שלי על החזה שלו ונרגעת קצת
״אתה בסדר?״ שאלתי מרימה את ראשי ומביטה בו והוא התיישב על המיטה משעין את גבו על גב המיטה ועוצם את עיניו בייאוש? בעצב?
״זה היה רק חלום״ לחשתי מרימה את ידי בהיסוס ומנגבת עם אגודלי את הדמעה שירדה לו והוא פקח את עיניו מביט ישירות בי ברגע שידי נגעה בו
״רוצה לספר?״ שאלתי בעדינות
״לא״ הוא ענה והבנתי שזה כנראה נושא רגיש אז שיחררתי
״מה השעה?״ הוא שאל ונשענתי קדימה מביטה לשעון שמונח על השידה שלו שמראה על השעה
״4:37״ אמרתי והוא נאנח דופק את ראשו בגב המיטה
״כנראה שלעולם לא יהיה לי לילה של שקט״ הוא מילמל ספק לי ספק לעצמו
״אתה יכול עוד לחזור לישון״ אמרתי והוא סובב את ראשו מביט בי
״אני יורד למטה״ הוא אמר וקם מהמיטה משאיר אותי לעקוב אחריו במבטו וכיווצתי את עיניי בחרמנות שהבטתי בו הולך רק עם בוקסר.
אלוהים! גם בלילה אני חושבת כחול!
לוגן מה אתה עושה לי?
נשכבתי חזרה במיטה מחליטה לחזור לישון.