Marry for the family

פרק 5

עליתי במהירות במעלה המדרגות נעמדת מול לוגן בדיוק לפני שהוא נכנס לחדר ״בבקשה רק תעיף אותו מכאן, אל תפגע בו או משהו״ ביקשתי מהחשש שמה שהבחורים אמרו הוא נכון ולוגן מסוגל להרוג אותו
״אודין״ לוגן סינן בעצבים מרמז לי לזוז בזמן שידיו קמוצות לאגרופים לצידי גופו ״אף אחד לא יגע בך אם את לא מסכימה״ הוא קבע ועצמתי את עיניי לשנייה ארוכה ופקחתי את עיניי מביטה ישירות בלוגן שעומד מולי, כולו דרוך ומוכן לרע מכל. ״רק תעיף אותו מפה לוגן״ ביקשתי והוא התקדם עוד צעד לכיוון הדלת ונעמדתי מולו ממש נענדת על קצות אצבעותיי תופסת בפניו וממקדת את מבטו בשלי ״רק תעיף אותו מפה לוגן, לא יותר מזה. בבקשה״ ביקשתי בקול רועד מעט מרבה לחזור על אותו משפט רק מהחשש שמנה שהבנים למטה אמרו הוא באמת נכון ולוגן אכן ייפגע בו בצורה בלתי הפיכה
״בסדר״ הוא סינן בעצבים ושיחררתי את ידיי מפניו זזה הצידה נצמדת לקיר ועוצמת את עיניי מקשיבה למה שהולך בחדר מקווה בכל ליבי שיקשיב למה שביקשתי ולא יעשה שום דבר יותר מזה
״ל-לוגן אני מצטער״ שמעתי אותו אומר בקול מפוחד ורועד, ממתי לוגן יכול להיות כזה מפחיד שאשכרה כל מי שהיה בבית ברח
״אתה באמת תצטער, תצטער על זה שנולדת״ לוגן דיבר באטימות מפחידה שגרמה לרעידות של פחד בגופי, למה הוא לא מקשיב למה שביקשתי ממנו?
״איך העזת להרים יד בתוך הבית שלי?! ועוד על האישה שלי! אבל אני שמח שזה קרה, עכשיו יש לי סיבה לעשות לך את מה שרציתי לעשות לך הרבה זמן״ לוגן דיבר בארסיות ואכזריות ואם לא הטון שלו ודרך הדיבור עוד הייתי מסמיקה מכך שקרא לי האישה שלי
״לוגן בבקשה! אני מצטער!! אל תעשה את זה לוגן״ הוא התחנן בקול רועד והיה נשמע כאילו עוד שנייה הוא בוכה והתפללתי שלוגן פשוט יוציא אותו מכאן ונוכל ללכת לישון בשקט אבל מה שקטע את התקווה הזאת היה רעש של קליק וזעקת כאב נוראית של אותו אחד שמילאה את חלל הבית, מה שגרם לי לקחת את הרגליים הרועדות שלי ולרוץ החוצה מהבית, לקחתי את המפתחות של האוטו שלי ויצאתי נכנסת אליו מכניסה את המפתח בידיים רועדות מתניעה את האוטו ונוסעת היישר לבית של ההורים שלי. הוא לא הקשיב לי.

״רגע״ שמעתי את קולו העייף של גיא וחיבקתי את גופו הרועד בידיי מחכה בעיניים דומעות לרגע שהוא ייפתח לי את הדלת
״אודין? מה קרה?!״ הוא שאל בלחץ שראה אותי ונפלתי עליו בבכי מחבקת אותו חזק
״אודין תדברי איתי״ גיא ביקש מהדק את ידיו סביב גופי מצמיד אותי אליו מכניס אותנו הבייתה וסוגר את הדלת
״א.. זה.. חבר שלו״ ניסיתי לדבר מבעד לנשימות הקצרות שלי
״היי תירגעי״ גיא אמר מלטף את ראשי ״בואי נעלה לחדר שלי״ הוא הוסיף ועלינו יחד במדרגות ונכנסנו לחדר של גיא נשכבים על המיטה וחיבקתי אותו מניחה את הראש שלי על החזה שלו
״אודין תדברי אני מקשיב לך״ גיא אמר בעדינות מלטף את שיערי
״החברים של לוגן-״ ״-״ נגעו בך?!״ הוא קטע אותי בכעס מתרומם לישיבה והתרוממתי יחד איתו מתיישבת ומביטה בו
״חכה! החברים של לוגן ישבו אצלנו איתו ואני הייתי אמורה לבוא לכאן ושכחתי מזה, ואז הם אמרו לי שלום ואחד מהם דיבר אליי מסריח ו-״ ״-מי זה?! אני אלך אפוצץ אותו!״ הוא שוב קטע אותי
״לוגן כבר עושה את זה״ סיננתי בלחש
״מה?״ הוא שאל
״אז אני עניתי לו ועליתי לישון, החלפתי לפיג׳מה ואז הוא הופיע-״ ״-מי?! זה שדיבר מסריח?!״ הוא שוב קטע אותי
״כן!״ עניתי במעט עצבים ״והוא תפס אותי והכאיב לי, ואז בעטתי בו היישר למקום הרגיש ורצתי למטה ללוגן ועכשיו אני חושבת שהוא הורג אותו״ המשכתי מסיימת לספר
״יופי! אם הוא לא היה הורג אותו אני הייתי עושה את זה״ גיא אמר בכעס
״גיא! אתה לא מבין! זה היה כאילו לוגן בן אדם אחר, הוא דיבר בקול מרתיע ומפחיד והוא הלחיץ אותי. ואני באמת באמת חושבת שהוא הולך להרוג אותו״ אמרתי במעט חשש
״את מדברת על לוגן?״ הוא שאל מגחך
״כן גיא, אתה לא מבין איך הוא הפחיד אותי״ אמרתי בלחש וגיא תפס בפניי
״את לא צריכה לפחד מאף אחד, אני פה ואבא פה ודניאל פה, יש לך את כל העולם מאחורייך״ הוא הרגיע אותי וחיבקתי אותו
״אני אוהבת אותך גיא״
״גם אני אוהב אותך אוחת״ גיא אמר מבלגן את שיערי
״אבל למה?! גם אתה וגם דניאל?!״ התעצבנתי מסדרת את השיער שלי ״שמעת את זה?״ שאלתי בפחד
״את מה?״
״הדפיקות בדלת״ אמרתי ושוב הן נשמעו
״חכי אני ארד לראות מי זה, תישארי פה״ גיא אמר ויצא מהחדר וקמתי מהמיטה מתקדמת בשקט למטה ונעצרת באמצע המדרגות שאני שומעת את קולו של לוגן
״היא פה?״ הוא שאל מתנשף
״כן אבל אל-״ גיא התחיל לעצור אותו אך הוא כבר נכנס ועצרתי את הנשימה שלי כשהוא נעמד במורד המדרגות מביט בי
״למה הלכת?״ הוא שאל עולה במדרגות ועם כמה שרציתי לעלות כדי שהוא לא יתקרב אליי רגליי לא יכלו לזוז מהרצפה ונשארתי מקובעת במקום
״כי אתה הפחדת אותה״ גיא ענה במקומי בקול מאשים נעמד לצידי ולוגן לא הסיט את מבטו ממני והשפלתי את שלי מטה
״אודין?״ לוגן פנה אליי
״מה״ שאלתי כמעט בלי קול
״בואי איתי הבייתה״ הוא ביקש על סף התחננות וידעתי שאם אני אסרב זה יגרור מריבה וגיא יתערב וההורים שלי יתעוררו ויהיה פה בלאגן אחד שלם
״בסדר״ פלטתי בשקט וירדתי מדרגה לכיוונו
״רק שתדעי שאני פה ושאת לא חייבת ללכת אם את לא רוצה״ גיא אמר באוזן שלי תופס בי ומקרב אותי אליו לחיבוק
״אני אוהבת אותך״ לחשתי לו והוא שיחרר את החיבוק וזזתי הצידה יורדת את כל המדרגות ויוצאת מהבית אחרי שאני לוקחת את המפתחות שזרקתי על הספה כשנכנסתי לכאן בוכה ונכנסתי מתיישבת באוטו ונוסעת, לא מסתכלת אפילו אם לוגן יצא