פרק 41

159 19 19
                                    

"לולי, תביא לי בבקשה את החיתול." ג'אהיון ביקשה מצ'אניול כשראתה שיאן עומד לפלוט עלייה וצ'אניול לקח מהר את החיתול מהשידה ופרס אותו על כתפה של ג'אהיון.

עברו כבר שלושה ימים מאז שג'אהיון חזרה, וכולם היו עסוקים בעבודה שלהם, חלקם חזרו לביתם וחלקם נשארו לגור עם ג'אהיון וצ'אניול. אביה של ג'אהיון עבר לבית משלו שהמרחק מהבית שלו הוא רק עשר דקות.

ג'ונגקוק וג'יאה חזרו לביתם וכך גם אסי ושוגה. ג'ונגין, און בי, מינסוק, ג'ין יול, קיונגסויה, קיונגסו, יישינג וג'ונמיון נשארו לגור עם ג'אהיון.

"זהו סיימתי להרדים אותו." ג'אהיון אמרה כשהתיישבה על הספה באפיסת כוחות.
"אני בבית!" ג'ין יול קראה בשמחה כשנכנסה הביתה. "אוו שלום חומץ, איך היה בעבודה?" ג'אהיון שאלה את ג'ין יול שהתיישבה בספה מולה.

"סיוט! פתאום כל העולם רוצה לעשות קעקוע, איזה אחד הזוי בא אליי, עושה לי
'אני רוצה שתעקעי לי פרפר ותכתבי ציפורה מתחת לפרפר.'" ג'ין יול סיפרה לג'אהיון וצ'אניול שהקשיב מת מצחוק.

"חחחחחח מה? אם כבר שהיה מקעקע ציפור." ג'אהיון אמרה כשהיא צוחקת מסיפורה של ג'ין יול. "עזבי, שילשום איזה אחת שרמוטה, עושה לי 'תקעקעי לי על הציצי כבוד.' באותו רגע פשוט צחקתי לה בפנים." ג'ין יול סיפרה וג'אהיון וצ'אניול נשפכו על הריצפה.

לג'ין יול תמיד היו את הסיפורים הכי מעניינים בעבודה, הבנים אומנים בחברת אסאמ אז רוב הסיפורים שלהם מעצבנים את הבנות מפני שרוב הסיפורים זה בנות שמנסות להתחיל איתם.

"אני גם רוצה לעשות קעקוע." ג'אהיון אמרה בציניות וג'ין יול צחקה, אך צ'אניול לקח את זה קצת יותר מידי ברצינות. "בחלומות שלך תעשי קעקוע." הוא אמר לה והיא התעצבנה.
"ואתה מחליט עליי כי?" היא שאלה אותו בקול מעוצבן.

"כי אני בעלך, ואני מחליט, ולא." הוא אמר לה ובא לתת לה נשיקה אבל היא קמה ממקומה וניגשה לנאיון שהחלה לבכות. "נווו מה עשיתי עכשיו!" הוא צעק לה מהסלון. "כלום, רק מנסה להחליט לה על החיים." ג'ין יול אמרה לו וקמה להכין לעצמה משהו לאכול.

צ'אניול קם ועלה לחדר, כשהוא נכנס לחדר הוא ראה את ג'אהיון מניקה את נאיון וירד למטה וחיכה שג'אהיון תרד.
עברו עשרים דקות והיא עדיין לא ירדה, הוא עלה לחדר וראה שהיא בכלל לא שם.

"ג'אהיון?" הוא קרא לה אבל לא היה מענה.
הוא הלך למקלחת וראה כי היא מתקלחת והחליט לחכות לה במיטה.
היא יצאה אחרי חמש דקות שהיא עטופה במגבת וצ'אניול הסתכל עלייה במבט שובב.

"מה אתה מסתכל?!" היא שאלה אותו בתוקפנות. "גברת פארק, האם אפשר לדעת מדוע את כועסת עליי?" הוא שאל אותה.
"אה אז אתה לא יודע מה עשית?!" היא שאלה אותו בתוקפנות שוב.

"בואי בואי לפה יא טיפשה." הוא אמר לה כשתפס בידה ומשך אותה אליו, ככה שהיא יושבת עליו והוא מחזיק אותה. "עזוב אותי, אני רוצה להתלבש." היא אמרה לו ובאה לקום אך הוא לא נתן לה.

חיי האומלליםWhere stories live. Discover now