פרק 29 - "חזרה למה שהיה"

5.6K 416 64
                                    


"אז מה את עושה פה?" הוא חזר לשאול והחל לנסוע.

הסתכלתי עליו ולאחר מכן התחלתי להביט בחלון "יצאנו לנשום אוויר"

הוא גיחך "יצאתן לנשום אוויר?"
הנהנתי בשקט וצפיתי ברחובות השוממים.

הוא נאנח בדאגה "יצאתן לנשום אוויר ב2 בלילה, בסופרמרקט במרחק חצי שעה מהבית שלך?"

שתקתי במשך כמה שניות ולאחר מכן עניתי "כן"
"לוסינדה מה קורה איתך?" הוא שאל.
"לא איידן" עניתי "מה קורה איתך?!"

"אני מבטיח לספר לך" הוא ענה בייאוש "אבל כרגע אני לא בטוח שכדאי. את חייבת לסמוך עליי"

"תעצור את המכונית" לחשתי והחזקתי בבטן.
הוא הביט בי בכעס "אני לא אעצור עד שאנחנו נדבר!"
"תעצור אני לא מרגישה טוב" עניתי.

הוא עצר במהירות והביט בי בדאגה, יצאתי מהמכונית ואחזתי בעמוד שהיה קרוב אליי. נשמתי נשימות ארוכות בכדי למנוע את הרצון שלי להקיא. איידן יצא מהמכונית והסתכל עליי "את בסדר? את רוצה לנסוע לבית החולים?"

הנדתי בראשי "אני בסדר פשוט יש לי סחרחורת"
התחלתי להרגיש איך רגליי רועדות ואני נופלת.

איידן אחז בי וייצב אותי לפני שנפלתי, הבטתי סביבי בדאגה "השקית שלי איפה היא?!"

לרגע הכרחתי את עצמי לעמוד ולנסות להיזכר איפה השקית. "תירגעי היא בטח במכונית" הוא מלמל והתקדם אל המושב.

מיהרתי להתקדם אך הוא כבר הסתובב כשבידו הערכה, מבטו היה מופתע. "לוסינדה?"

לא הייתי מסוגלת להביט בעיניו. הייתי מבולבלת, הרגשתי את ראשי כואב ומסתחרר, הבטתי במקום אחר רק כדי לא להביט בו. הרגשתי איך הוא מתקרב אליי וידו החמה מזיזה את ראשי לאט לאט לעברו, הוא הביט בעיניי ברגשות מעורבים. ראיתי דאגה ופחד, ראיתי ציפייה..

"לוסינדה?" הוא שאל שוב. ידיו ניצבו בחוזקה על לחיי, והרגשתי איך כל אחת מאצבעותיו רועדת, עיניו דמעו קצת. מאז ההיכרות שלנו כמעט ולא ראיתי אותו בוכה. "את בהריון?" הוא שאל ונכנס להלם כשאמר זאת בקול רם.

השפלתי את מבטי ולא עניתי לו. זה כאילו שנכנסתי לטראנס, עיניי נעו מצד לצד אבל חוץ מזה לא היה מענה. לבסוף איידן חזר וענה "בבקשה תעני לי"

הבטתי בעיניו כשדמעה אחת ויחידה זלגה מעיניו. לרגע נזכרתי במילים של איידן באותו לילה, בו הוא סיפר לי שהוא רוצה שהחיים שלו יהיו שונים משל אביו, אני משערת שהוא התכוון גם לילדים שלו ולאופן השונה בו הוא יגדל אותם, לא כפי שאביו עשה - באלימות וכאב. במהירות בה הדמעה שלו זלגה, כך היא גם נעלמה. הוא התקרב אליי, היה בינינו מרחק קטן, הרגשתי את הנשימה החזקה שלו על עורפי כשהוא חיבק אותי ולאחר מכן התקרב אל שפתיי ונישק אותי בעדינות, כזאת עדינות שהיה נדמה לי שהוא בכלל לא נישק אותי. "אני לא יודעת" עניתי כשהוא התנתק ממני.

My Angel Or My DevilWhere stories live. Discover now