"תשאירו את העיניים שלכם על הכוכבים והרגליים שלכם על הקרקע."
← תאודור רוזוולט→
***
בפרק הקודם-
הם ליוו אותי לדלת וחיבקו אותי שניהם "נתראה מחר?", שאלתי.
הם חייכו חיוך קל והשיבו בתיאום מושלם "אנחנו תמיד נתראה מחר" חייכתי והלכתי לדרכי חושבת על דרכים להוציא ממד את הסוד שלה.
***
נקודת מבט מיה
רצתי ברחבי הבית ברגליים יחפות אל חדרה של אמי, היא שכבה על מיטתה נועצת מבט בתקרה ומשלבת את ידיה לבטנה.
"אמא?", קראתי לעברה אך היא לא ענתה, התעלמה ממני כאילו אני אוויר.
ידעתי שברגע שהיא במצב רוח הזה היא נזכרת במשהו עצוב, תמיד ששאלתי את אבי הוא אמר שאמא רק חולמת בהקיץ ואחזור לקרוא לה בעוד שעה.
הלכתי במסדרון רואה את אחד המשרתים בביתי "אתה יודע איפה אבא?", הוא השפיל את מבטו וענה "כן עלמתי הוא במשרד" הינהנתי כהקרת תודה ושבתי לחדרי.
ככה זה היה תמיד.
מחכה לתשומת לב של הוריי שידעו שאני כאן.
שכבתי במיטה מסתכלת על ההודעות שנשלחות אליי בפלאפון.
" את באה היום?" סימסה לי מיין.
"זאת לא שאלה אפילו" השבתי לה והתנתקתי מן הפלאפון נכנסת מתחת למיטה ונרדמת.
"למה בילי? אתה יודע שאני אוהבת אותך בבקשה בוא ננסה לפתור את זה" הסתכלתי על עיניו החומות שאהבתי אך הוא הביט בי במבט קר ואמר "תתרחקי ממני אני לא רוצה אותך ".
הוא העביר מבט על הגינס שלי וחולצתי השחורה הארוכה ואמר מילים שלא שכחתי מאז "את תמימה מדי" ודחף איתי לרצפה משאיר אותי לבד .
***
נקודת מבט סקארלט
"מד, בואי רגע", קראתי לה בזמן ששכבה במיטתה. היא התיישבה לידיי אומרת" קרה משהו?"
"מדיסון..." ראיתי שהיא נלחצה הרי אני לא קוראת לה בכל יום בשמה המלא.
"מה יש סקאר את מלחיצה אותי" היא מילמלה במהירות, צחקתי מעט בשביל להפיג את המתח.
"מה יש בינך לבין מיקה?" שאלתי מסתכלת בעיניה במבט נחוש לדעת את האמת.
מדיסון נאנחה והתחילה לומר "אני מצטערת שלא סיפרתי לך את זה עד היום סקארלט
אבל... אני לסבי-" עיני התמלאו בדמעות אך לפני שהספיקה לדבר חיבקתי אותה ואמרתי "זה לא דבר רע מד זה מצוין אני תמיד אקבל אותך".
YOU ARE READING
יתומה || orphan
Romanceעשר שנים של היסטוריה. עשר שנים של חושך. עשר שנים של חוסר ידיעה. סקארלט היא יתומה . מנהלת בית היתומים מכה אותה בחוסר רחמים עד איבוד הכרה ללא סיבה. נער חדש מגיע לבית הספר ומאיזו שהיא סיבה הוא מעוניין בסקארלט . מהי הסיבה?. האם הוא וסקארלט קשורים באיזה...
