"היא הפכה את לא יכולה ליכולה ואת החלומות שלה לתוכניות."
← קובי יאמדה→
***
בפרק הקודם-
לקחתי את ידי הימנית אשר לא הייתה פצועה וסטרתי לה, "ומה איתי? מה יהיה איתי עם תעזבי", בכיתי תופסת בכתפיה והיא רק חיבקה אותי, "אל תדאגי סקאר, את צודקת חשבתי רק על עצמי תלכי להתקלח ונישן ביחד הלילה טוב?", היא חייכה אלי והלכתי להתקלח עם ראש מלא במחשבות.
***
כאב.
"כולם לקום!", סגן המנהלת גריגורי פתח את הדלתות וצרח במסדרונות החדרים.
גופי זעק מכאב, הוא לא רצה לקום.
רגליי שרפו מן החתכים החדשים שהספיקו להתאחות קצת אך גבי היה החלק הגרוע ביותר.
הסתכלתי במראה מורידה את גופיית הפיג'מה שלי מסתכלת על גבי ומה שראיתי כבר לא הפתיע אותי.
חבורות סגולות הופיעו על כל גבי מתנוססות להם בגאווה אך דבר אחד הסב את תשומת ליבי.
Orphan.
בכתב אשר נחרט עם גבי התחתון, נשארתי המומה מעבירה את אצבעותיי על האותיות בעלות העור המקולף וכך דמעה אחר דמעה יורדות להם על פניי.
***
נקודת מבט לא ידוע
בוקר.
התחלתי את אימוניי המפרכים בריצה קלה מסביב לבית.
זה תמיד היה ככה, היא באה קוראת לי נותנת משימה וזורקת אותי להמשיך בחיי כאילו אני לא קיים.
לא קיים.
הלוואי שהייתי כמו כולם, יוצא עם חברים בני גילי, הולך לבית ספר רגיל חוזר לבית לאמא
שאוהבת אותי אבל לא.
לא.
מלא בכדורים נוגדי דיכאון, חוזר לבית ריק ללמוד בשיטת לימוד מהבית אבל הכל בגללה, הכל בגללה.
***
נקודת מבט סקארלט
שוב המורה ארטוס הריץ אותנו אבל ישבתי בצד עם תחבושות על רגלי.
משהו היה מוזר.
הסתכלתי ודילגתי סביב למרות הכאבים מהעינוי הנורא וקלטתי שמדיסון לא פה, מה שבאמת מוזר כי היא אף פעם לא פיספסה שיעור ספורט.
"המורה אני לא מרגישה טוב אני יכולה ללכת לאחות", אמרתי מצביעה על רגלי בחוזקה.
הוא הסתכל עליי בוחן אותי בבגדי הצנועים והשיב, "כמובן" והמשיך בשיעור.
YOU ARE READING
יתומה || orphan
Romanceעשר שנים של היסטוריה. עשר שנים של חושך. עשר שנים של חוסר ידיעה. סקארלט היא יתומה . מנהלת בית היתומים מכה אותה בחוסר רחמים עד איבוד הכרה ללא סיבה. נער חדש מגיע לבית הספר ומאיזו שהיא סיבה הוא מעוניין בסקארלט . מהי הסיבה?. האם הוא וסקארלט קשורים באיזה...
