פרק 5 - מסניף את מה ששלי

Start from the beginning
                                    

"וואו" זה כל מה שיצא מפי .
שאנשיו של בלייק ראו אותו הם חייכו חיוך רחב ואמרו במקהלה "בוקר טוב אדוני !"
"בוקר טוב כולם !" החזיר להם בקול רם בלייק .
ראו את הערכה והכבוד שהיו להם כלפי בלייק והתיישבנו לסעוד.

לאחר שסיימנו הסתכלנו על אחד השני זה לא היה שקט מביך אלא שקט נעים שהיה יכול להימשך עוד אלף שנה ולא היה אכפת לי אם ימשך עוד .

"אז מי אתה ? ולמה אנחנו באחוזה ?" שאלתי את השאלה הראשונה שעלתה במוחי .

"בלייק גרייסון . העושר שאת רואה עכשיו ניתן לי בירושה על ידי אבי ואמי . "

ירושה ניתנת ליורשים רק אחרי שמי נתן להם אותה מת . זה אומר שגם הוריו מתו?
אז , הוא יתום כמוני?

"ואנחנו באחוזה כי אחרי שהזונה הזאת אמרה את מה שאמרה וזינקת עליה ותאמיני לי שאם את לא היית מזנקת אני הייתי מזנק לייט ! "

וריד יצא ממצחו הוא כל כך
הביט בי בכעס אך הכעס לא היה מכוון אלי , הוא היה מכוון למיה .

למה הוא כועס כל כך ?
למה הוא לא צוחק עליי כמו כולם?
למה הוא לא הצטרף לירידות שלה ?
למה הוא אמר למיה לא שניסתה להתחיל איתו ?
במה אני שונה?

בלעתי את רוקי ואמרתי "ואיך הגעתי לפה?"

"אחרי שנשאתי אותך כדי שתירגעי או יותר נכון אני , לקחתי אותך לבית שלי כי לא ידעתי איפה שלך..."

בית ?אין לי כזה .
אני חיה בסיוט שאנשים רק יכולים לחלום עליו .
אך כמובן שלא אמרתי את זה בקול הרי מי יאמין ?

"לא קמת יום שלם אפילו שניסיתי להעיר אותך , אז פשוט השארתי אותך פה איתי וטיפלתי בך עד אחד בלילה ונרדמתי לצידך".

הוא גירד את ראשו במבוכה ואמר
"יש לך עוד שאלות?"
מי ידע שאפשר להביך אותו גם .

"איך אתה מכיר אותי ?"השאלה שהכי עניינה אותי .

איבדתי עשר שנים של זיכרון מחיי ,
היסטוריה מחוקה .
ככל שניסיתי לחפש תשובות לא מצאתי שום דבר ושניסיתי לשאול את המנהלת שרלוט היא רק השיבה לי במכות ובתשובה שהוריי מתו וטוב שכך הרי על מי היא תוציא את עצביה ?

הוא נאנח ואמר "לייט יש שאלות שאיני יכול לענות עליהם כרגע , אבל עם זמן את תדעי הכל ." הוא נשך את שפתיו בצער ולאחר מכן הידק את שפתיו לקו ישר מה שגרם שתי גומות מכל צד להיווצר .

וגומות זה חולשה!
הוא לגמרי בננה!

ניערתי את ראשי מנסה לסלק את המחשבות על הבננה עד ששמעתי מישהו רץ במדרגות
איש בשנות החמישים לחייו רץ ממדרגות המובילות לקומה התחתונה של האחוזה הוא התנשף ואמר "אדוני קראתם לי לפני שעה אני מצטער על האיחור אישתי בדיוק ילדה ".

     יתומה || orphan       Where stories live. Discover now