הגעתי הביתה וסגרתי את הדלת , בספה ישבו שני אנשים זרים בעלי שיער לבן - כסוף עם חליפה יוקרתית ושעון יקר על היד, על השולחן הונחו תיקי העבודה שלהם ובמפתיע אבא שלי היה כאן . אבא שלי לא חוזר בצהרי היום אלא אחריי צהרי היום .
" הכל בסדר ? " שאלתי כי שמתי לב שאמא שלי בכתה . שיט .. זה האלה בטח מאגודת הסרטן או משהו בסגנון הזה לא , בבקשה לא . שהמצב לא החמיר .
" זו יולי , הבת הצעירה שלנו . בת הזקונים . " אבא שלי הציג אותי והסתכלתי על שני האנשים הזרים , כן ללא ספק הם מהאגודת הסרטן או משהו .
" היי , אני עורך דין תומאס וזה השותף שלי פארקר אנחנו היינו עורכי הדין של יעקב , יעקב אמסלם , הגענו מאמריקה לכאן . " הוא אמר במבטא אמריקאי אבל דיבר עברית ללא שום שגיאה אחת .
" אוקי .. " אמרתי והוא לקח נשימה ארוכה .
" יעקב נפטר , הוא מוריש לכם , את , " הוא התחיל לומר והביט בחיוך ובתקווה בהורים שלי , " מוריש לכם הכל . מוריש לכם עשר מיליון דולר וכמה דירות . "
נפלתי אחורה לספה מרוב ההלם , הלסת שלי נשמטה ממקומה . עשר מיליון דולר וכמה דירות ?! מה !? מה !?
" אתה בטוח ? " שאלתי אותו והוא הראה את המסמך שהה על השולחן , הסתכלתי על ההורים שלי בבלבול , ואז בחזרה לערוכי הדין שהיו מאושרים כאילו הם גם מקבלים עשר מיליון דולר .
" עשר מיליון דולר ? במה הוא עבד ? " שאלתי בתדהמה .
" הוא היה בעיקר בעסקים בלאס וגאס , קזינו .. והיה לו כמה בתי בושת בנבדה . הוא היה איש עסקים חכם עם פלפל .. לא פרייאר בכלל . הוא מת במפתיע , התקף לב . " העורך דין תומאס אמר .
" אמא ! " אמרתי אחרי שהם יצאו מהבית היא הסתובבה אליי כשהיא מעט בוכה וניגבה במהירות את הדמעות .
" כן ? " היא שאלה ואז הסתכלתי בחיוך על אבא שלי ואז הוא עליי .
" יש לנו כסף מספיק לניתוח שלך !" אמרתי בהתרגשות וחיבקתי אותה , יש לנו מספיק כסף לכל החיים על מה אני מדברת !? הוא דאג לתחת שלי מאז גיל 0 ובלי כמעט להכיר אותי , הוא הכיר את כל האחים הבנים שלי אבל אותי פחות .. כשהייתי בת שנתיים הוא עזב הכל והלך לאמריקה .
" אלוהים , אפילו לא חשבתי על זה " היא אמרה בכנות ואבא שלי צחק מאושר .
" יש לנו מספיק כסף לניתוח ! " אבא שלי הריע מרוב אושר .
" די אהרון אל תדברו ככה .. אח שלך נפטר . " היא אמרה והוא לגלג
" מעולם לא בכינו על אמא שלנו , אז על אחי אני אבכה ? ואת מכירה אותי .. אני לא בוכה אף פעם , וכרגע צריך להתמקד במי שחי . לא יולי ?!" הוא שאל וחיבק אותי ואותי והנהנתי ונישקתי את שניהם .
" סוף סוף הכל מסתדר לנו בחיים , יא אמסלם . " אמרתי והם צחקו . ואו , אני לא מאמינה שזה באמת קורה לנו עכשיו , אנחנו מסודרים לכל החיים . ממש לכל החיים והכל בזכות דוד שלי . אין מאושרת ממני יותר .
אבל לפני שאני אצרח מרוב אושר ואאבד את זה יש לי גשרים לתקן ולגשר ביני לבין איתי , אפילו שהוא וויתר עליי לגמרי אני חייבת להתנצל בכל מחיר אפשרי שקיים .
" מחר נלך לקבוע תור אוקיי ? " אבא שלי אמר לאמא שלי כשהשתחררנו מהחיבוק .
" ברור , ברור ! " אמא שלי אמרה בהתרגשות וצחקנו .
" אבל חייבים לעשות לו הלוויה , הגופה שלו אמור לנחות מחר .. ונעשה לו הלוויה כמו שצריך . " אמא שלי אמרה והנהנתי .
" כל הבנים שלנו חייבים להיות שם . בכל מחיר . " אבא שלי המשיך לומר .
" טוב בזמן שאתם מארגנים הכל .. אני צריכה ללכת לאינשהו . " אמרתי והחזקתי את המפתח של הדלת בידי ויצאתי מהבית .
YOU ARE READING
IM YOURS - אני שלך
ChickLitיולי אמסלם נערה בת שבע עשרה , נאלצת לתת לסהר הלל שיעורי תגבור לקראת הבגרות במתמטיקה לאחר שהוא שבר את הרגל . הסיפור מגולל על משפחתה של יולי ומשפחתו של סהר , שני נקודות מבט של שוני אך גם דמיון רב . עד כמה ששניהם שונים הם מוציאים נחמה ועזרה אחד בשני...
