Between life and death

פרק 25-התקלפות

פתחתי לעט את עיני בכאב .ראיתי את אמילי שוכבת לידי,ידי הייתה שלובה בתוך ידה. חייכתי מעט ,חיוך שהשיב לי כאב רב.

עצמתי שוב את עיני בכאב ויכולתי להרגיש איך השעון מתקתק. זמני הוזל.

רגע לפני שנרדמתי שמעתי נשמע חדה,אך אני כבר הייתי שקוע בשינה עמוקה.

~נקודת המבט של אמילי~

פתחתי את עיני בעדינות .סבסטיאן שכב לידי מחוסר הכרה. על צווארו היה אפשר לראות נשיכה חזקה.

עיני ראו פתאום טוב יותר. הראיה שלי נהפכה לחדה יותר. כאילו משהו השתנה.

גופי כאב ושרף מהחתכים הרבים שעטפו אותו .עדין הרגשתי את אותו כאב חד בגבי.

נזכרתי מה קרה לי .חטפו אותי וסבסטיאן בא להציל אותי .ברגע שבאנו לברוח ביחד ירו בגבי . זכרתי את אותו כאב חד ומייסר.

כעת הסתכלתי לעבר סבסטיאן ששכב על הרצפה הרכה,מחוסר הכרה.
גופו הזיעה,כאילו מתאמץ לאבק בחייו.

כעת היה אפשר לראות שהנשיכה נראית חמורה יותר .היא כבר התחלה להתפשט בגופו,הורגת כול אבר ואבר.

תחושת האשמה הצפה אותי,מרסקת אותי מבפנים.
בגללי סבסטיאן עומד למות. בגללי הוא בא לכן מלכתחילה .דמעות רבות מלאו את עיני מחלחלות לגרוני .

רכנתי את ראשי על חזהו. יכולתי לשמוע דופק קטן שהתחיל כבר להיחלש.
נתתי לדמעות לשטוף אותי בכאב. בכיתי בכי מר ששטף גם את גופו של סבסטיאן.

כעת יכולתי לשמוע את פעימות לבו דופקות בקצב אחיד.
"חזרת אלי"קראתי בשמחה. שפתיי נגעו בשפתיו מנשקות אותו בעדינות. עיני הסתכלו על גופו .כעת היה אפשר לראות נשיכה קטנה שמיד התרפה .גופו ספג את דמעותיי גורמות לנשיכה להחלים.

ריפאתי אותו בעזרת הדמעות שלי ,איך זה יתכן?

כעת פניו המושלמות הסתכלו עלי בחיוך.
"ריפאת אותי" הוא אמר מחייך לעברי בחמימות.

"אני יודעת!" קראתי בשמחה.
"הדמעות שלי רפאו אותך,איך זה יתכן?" שאלתי בוחנת את מבטו שהיה כעת מעט מבולבל.

"אני לא יודע" הוא אמר חושב מעט.
"כנראה את התרופה שכולם חיפשו" סבסטיאן הוסיף בחיוך שחשף את שיניו הלבנות.

"סבסטיאן אני מרגישה רעבה כל כך" אמרתי מחזיקה את בטני .הרגשתי תחושת רעב שלא הרגשתי מימי .כול מה שרציתי באותו רגע שאותו תחושה כבר תחלוף.

"אוי לא שלב השינוי"הוא אמר מודאג .כעת סבסטיאן התחיל להתהלך לידי הלוך חזור נותן לראשי להסתחרר מעט.

"מה זה שלב השינוי?"שאלתי מסתכלת לתוך עיניו מחפשת את התשובה.

"באוי אני אסביר לך בדרך .אין לנו עוד הרבה זמן"הוא אמר בלחץ.