אם לא תעצבו תוכנית חיים משלכם, רוב הסיכויים שתיפלו לתוך תוכנית של מישהו אחר. ותנחשו מה הם תכננו בשבילכם? לא הרבה.
-------------
הגדרה מילונית לחבר:
חבר הוא אדם הקרוב לאדם אחר מבחינה רגשית. חבר הוא אדם שתומך, עוזר וזמין תמיד בעת צרה.
לפי ההגדרה הזו למילה חבר, לא הייתי אחד כזה. ואני מודה, הייתי חבר גרוע. אכזבתי אותך לא פעם, והוכחתי רבות את חוסר הנאמנות המשווע שלי.
התעצבנת עליי כשהודתי בפנייך על רגשותיי כלפי ג'ני דוגלאס. את מה שלא הבנתי בעבר, כיום אני מבין. להתאהב בנערה שהתאכזרה אל החברה הכי טובה שלי, זה אכן מעשה נורא. אך אי אפשר לשלוט על הרגשות שלנו. אתה לא יכול לשלוט במי שאתה מתאהב, זה פשוט קורה.
פחדתי לספר לך שאני לא רק מחבב אותה, אלא מאוהב בה. ראיתי דמעות זעירות מאיימות לצאת מעינייך, אך מבלי כל כוונה המשכתי לספר לך על הדברים שאני אוהב בג'ני, ואיך גרמה לי ליפול חזק ברשתה. את, מצידך, לא הגבת. ישבת על הספה ברגליים משולבות, ובהית בי עם עיניים חסרות כל רגש. אז, נעלבתי מתגובתך. עכשיו אני מבין שזו התגובה הכי טובה שיכולתי לקבל ממך.
לאחר שדיברתי על ג'ני מבלי סוף, הבחנתי כי עברה כמעט שעה מאז שפציתי את פי לראשונה, אז העברתי אלייך את זכות הדיבור. התחלת לספר על אשטון. התחלת בלחישות עדינות ומבט מושפל לכיוון הרצפה; עד שצברת ביטחון, הרמת את ראשך ועינייך התמלאו בחום ואהבה. לקראת סוף השיחה, קולך נחלש שוב ועינייך נותרו מעלה, אך פגועות. הדמעות נשפכו מעינייך כבר מזמן, ובהית בטלוויזיה השחורה שמאחורי. לא סיימת את המשפט האחרון שלך. את קמת והלכת אל חדרך, מותירה אותי לבד לעכל את עוצמת המעשה שלך.
מהמעשה הפשוט הזה, הבנתי שאיני רצוי פה עוד. רציתי ללכת, להשאיר אותך לבדך ולתת לך להירגע. אך לא הייתי מסוגל. ידעתי מה נרקם מאחורי גבך באותם רגעים, ורציתי לפחות עכשיו להיות חבר טוב. אז עליתי לחדרך, ושכבנו ביחד במיטה, מבלי מילים. בבוקר שלמחרת לקחתי אותך ליום כיף, בכדי שתוכלי להנות מהרגעים האחרונים שלי לפני שאהפוך למפלצת קרה וחסרת רגשות.
התנהגתי כמו מי שתמיד רצית שאהיה, החבר הטוב שיכולת לדבר איתו על הכל. גרמתי לך לחייך ולצחוק באושר. דיברנו על בנים חתיכים, איפור, ובעיקר על מה שעובר עליך בזמן האחרון. עיניין אותי לדעת מה פספסתי, ומה אפספס בעתיד בחייך.
בתחילת הקיץ, התוכנית שנרקמה נגדך יצאה לפועל. את לא ידעת עליה, וחשבת שהיא לא תוכננה מראש. חשבת שבמקרה ג'ני ראתה אותי בביתך כל יום, ובמקרה היא עצרה אותי והלכתי אליה ולא אלייך באותו יום. לצערי, כל זה כבר תוכנן מראש. ידעתי שראית אותי הולך עם ג'ני לביתה, אך בכל זאת כתבתי לך שקרה אירוע מטלטל במשפחתי ואאלץ להיעדר מפגישתנו הקבועה. המשפחה שלי שימשה לך כמשפחה אמיתית, זו שמעולם לא הייתה לך, וידעתי שאם התירוץ שלי אכן היה נכון- היית יודעת עוד לפניי. לשקר העלוב שלי לא הייתה כל משמעות.
גם לאחר החופש, במסגרת בית הספר, היא גררה אותי להיות איתה, מה שאומר- לעזוב אותך. ראיתי אותך לגמרי לבדך, מסתובבת לבד במסדרונות הרחבים של בית הספר, יושבת לבד בחדר האוכל ובוהה בטלפון שובק החיים שלך. לא יכולתי לעשות עם זה כלום. המראות הלללו אכלו אותי כמעט בכל יום, ואני שנאתי את עצמי מרגע לרגע על כל מה שאני עושה. גם לאחר שהתחרטתי על התוכנית, לא הורשתי לעשות דבר. לג'ני יש כוח רב, ומי כמוך יודעת. הייתי פחדן ואידיוט. פחד מנצח את הכל.
למה עשיתי את זה? גם אני שואל את עצמי את השאלה הזו מידי יום. האהבה סינוורה אותי, הלכתי אחרי ג'ני כמו עיוור.
הפסקתי לאהוב אותה, אבך עדיין המשכתי ללכת אחריה. יש בה משהו ממכר, ולא במובן הטוב. למעשה, אני חושב שג'ני היא מעין מכשפה והיא פשוט מכשפת את כולם. אני שונא אותה על מה שעשתה לי, אבל יותר מכל, אני שונא את עצמי. שהייתי מספיק טיפש בשביל להיכנע לה, להתנהג כמו כל השאר. לוותר על האופי שלי בשביל טיפת תהילה מזוייפת וחיי זוהר.
גם אני, כמו שאר ילדי התיכון בבית ספרנו, נכנעתי לג'ני.
אני שונא בי כל תכונה אפשרית. אני שונא את מי שהפכתי להיות. הפכתי להיות מי שאמרתי שהוא הנורא מכל. הפכתי להיות נגרר, שפוט, אחד שהולך עם הזרם מבלי לחשוב. אולי אפשר אף להגיד עבד; לא היו לי זכויות, ונשלטתי על ידי ג'ני. אולי זה נראה לך פתטי, אולי זה נשמע דבילי- אבל זו האמת. אין לך מושג מהי ההרגשה הזו עד שאת נמצאת שם.
אם הייתי יכול להחזיר את הזמן לאחור, אולי הייתי מוצא את הביטחון שלי. אמרת לי שהתכונות האהובות עלייך בי, הן הכוח והביטחון שיש לי. שאני לא נכנע אל השאר, עומד על שלי. והנה, הוכחתי לך כמה אידיוט אני יכול להיות. זו הפעם הראשונה שאת טועה. הכוח שהיה לי נאבד במהירות רבה. כל האופי שלי צנח לקרקעית, אל מתחת לאדמה, ושם התערבב עם מי התהום המתוקים. לא הייתה מכאן דרך חזרה. עד עכשיו הכוח והביטחון שהיו לי לא חזרו מקרקעית האדמה, ואם לא חזרו עד עכשיו- הם גם לא יחזרו.
אני מניח שאת חושבת שאיני מתגעגע אלייך, או חושב עלייך; אני כן. לא עוברת דקה שאני לא חושב עלייך. אני לא מסוגל להסתדר בלעדייך, ואני מבין איך את הרגשת מידי יום ביומו. רק שעכשיו, אין כבר סיכוי שנשלים ונחזור לדבר.
הדבר היחיד שנותר לי לעשות מאחר ואת כבר לא נמצאת בין החיים, הוא לעבור על תמונות שלך, להחזיק את בגדייך בידיי ולמולל את הבד העדין. לפעמים אני מרגיש כאילו עורך עוד נמצא על הבד. אני נוטה להאמין שבתוך הבגד הקטן הזה, את עוד נמצאת.
לאחר מותך, הכנתי פסיפס עצום שכולו עשוי מתמונות קטנטנות שלך, וכשמתרחקים, הן יוצרות תמונה אחת גדולה שלך. בתמונה את צוחקת, צחוק אמיתי. אחד שלא זכה לצאת לאור כבר זמן רב מאוד. לצד הפסיפס הנחתי נרות קטנים וזר ורדים. זה היה הפרח האהוב עלייך. הוא קוצני ויפהפה, בדיוק כמו שאת היית, וכואב להרגיש אותו- בדיוק כמו המוות שלך.
ואת יודעת מה הכי כואב לי?
העובדה שהרגעים האחרונים שזכורים במוחך לפני שמתת, הם הכעס שלך כלפיי והמעשים הרעים שביצעתי. הדבר האחרון שזכרת, זה כמה רע אני.
-------------
שכחתי לערוך אז סלחו לי ¿
YOU ARE READING
13 Reasons Why // 5SOS
Fanfictionעונה ראשונה: מסופר על נערה ששולחת שלושה עשר מכתבים לאנשים שהם הסיבה לכך שקפצה מביניין, ב31 בדצמבר. מאת: Lucifer -------------------- עונה שנייה: איך הדמויות הרגישו, רק לפני מות אבלון. מה הניע אותם לעשות את זה מלכתחילה. הצד השני של הסיפור. מאת: fem...
