13 Reasons Why // 5SOS

Reason 0.2: Joelle Cotter

המטרה האמיתית בחיים האלה זה לעזור לאחרים. ואם אתם לא יכולים לעזור להם, לפחות אל תפגעו בהם.
-------------

אבלון הייתה יפהפה. ותמיד תהיה.
אז מן הסתם, ארגיש מאוימת מולה.
הרגשתי שהייתה בנינו מלחמה סמויה על מי המצליחה יותר מבינינו. ולמרות שאבלון לא ידעה על קיום התחרות, היא הגיעה אל המקום הראשון מבלי להניד עפעף.

היא קטפה מאנשים מחמאות בצורה מרשימה. כאשר הלכה, השאירה אחרי שובל של הילה ויופי מרהיב. היא הייתה עוצרת נשימה, ולא יכולתי להתחרות בזה.
אולי היא לא ידעה זאת, אבל כאשר דיברה עם מישהו, היא השאירה לו טעם של עוד. בכל פעם שהרגישה לא בנוח היא סילסלה את שיערה במהירות ועצבנות, מה שמצאתי כחמוד למדי. כשהיא התרגשה, אפה התכווץ והיא הסמיקה במהירות. עיניי השקד הגדולות שלה תמיד סיקרנו אנשים, והשיער הגולש על כתפיה הסב לה מראה אקזוטי. אנשים הלכו אחריה כעיוורים, אך היא ברוב תמימותה לא שמה לב לכך. היא מעולם לא חשבה שהיא יפה, ומעולם לא ראתה את עצמה בדרך שבה אנשים רואים אותה. לא הייתה לה הערכה עצמית.

היא הייתה החברה הכי טובה שלי, ולתמיד תהיה. אבל אני הרסתי את הקשר בנינו. אני הייתי צריכה, כמו מטומטמת, ללכת ולשכב עם אשטון; ובמעשה הקטן הזה להרוס את חייה.

למעשה, אין לי אפילו תירוץ מספק ללמה עשיתי את זה. מאחורי המעשה הזה לא עמדה שום סיבה הגיונית, ומה שהניע אותי היה רק קנאה. קנאה זה דבר רע, וכשאבלון אמרה לי לא פעם שאסור לפעול על קנאה, לא ייחסתי לזה חשיבות; עכשיו אני יכולה רק להצטער על זה. אבלון לא דיברה על עצמה הרבה, אבל כשדיברה, הייתי עסוקה מידי בעצמי ולא הקשבתי לה. אני פשוט אנוכית. אני מסכימה עם העובדה שאני מקשיבה רק למה שאני רוצה לשמוע.
היא הרבתה לומר לי איך הבנות בחבורתו של אשטון פועלות מתוך קנאה ואיבה, ובגלל זה כל החברה הזו צבועה. היא פחדה להסתמך על אנשים ופחדה להיפגע מהם, וכשאמרה לי שהיא סומכת עליי באמת, ולנצח, לא הייתה מאושרת ממני.

ביום שאבלון סיפרה לי וללונדון שאשטון הציע לה להיות בת זוגתו בנשף; הרגשתי שאני צונחת. לי אף אחד לא הציע משהו. אף אחד לא חפץ בי, ואף אחד לא ניסה להשיג את תשומת ליבי, כמו שאשטון רדף אחר אבלון, מבלי שהבינה זאת בוודאות. לא יכולתי להישבר אל מול עיניה אך לא יכולתי להביע התלהבות רבה מסםיק שתענה על מבוקשה. קינאתי בה. ובגלל הקנאה ששכנה בי הרסתי את כל מערכת היחסים שלנו שבנינו לאט ובזהירות, בונות בעדינות כאילו היא חנות זכוכיות בעצמה.

אבלון רצתה שנצא איתה לקנות שמלה חדשה, ולא יכולתי לסרב לה. אני לא עד כדי כך מרושעת הרי, נכון?

אז יצאנו לקנות אותה. והלכנו לספא, ויצאנו מטופחות. ברגע שנכנסו למכון היופי הרגשתי את התחרות באוויר. שוב ניסיתי להיות ה"יפה" מבינינו. כשיצאנו מהדלת, הרגשתי כמו הצל של אבלון. הרוח העיפה את שערה, והיא חייכה את החיוך האהוב עליי שלה: החיוך האמיתי. אני בטוחה שהיא הרגישה בטוחה בעצמה באותו רגע, אבל מבלי לשיםצלב ומבלי כל כוונה, היא הורידה אותי את הרצפה.
לפעמים אני מרגישה שזה "אבלון היפה, וחברתה."

אז נכון, אני יותר מקובלת מאבלון, ומצליחה יותר בלימודים מאבלון, אך זה לא שווה דבר לעומת מה שיש לה. אני יודעת שלהשוות בין עצמך לבין השאר זה דבר נוראי, שנותן גם כן הרגשה נוראה, אבל זה פשוט חזק ממני כאשר אני מרגישה שכולם טובים יותר ממני. אני לא יכולה להדחיק את העובדה שכולם מוצלחים ממני, ורק אני כושלת בדברים בסיסיים ולא זוכה לטעום את טעמה של ההצלחה אף פעם.

אבלון הייתה מדהימה, גם באופי וגם במראה, ואומנם לאבלון לא היו חברים רבים- אבל אלה שהיו לה היו חברי אמת.

רציתי לשכב עם אשטון בשביל להגיד לה: "תראי, סוף סוף השגתי משהו שאת לא! סוף סוף אני המוצלחת מבינינו. לראשונה אני מרגישה שאני אכן משהו!"

ובמחשבה לאחור, זו הייתה ההחלטה הגרועה ביותר שביצעתי מעודי.

ראיתי אותה נשברת אל מול עיניי, צועקת שעד שהשיגה משהו שאין לי, גם אותו לקחתי לה. ולא הבנתי. לא הבנתי למה אבלון, המוצלחת שבחבורה, צועקת עליי, שלקחתי לה את הכל. עשיתי את זה בשביל להרגיש שאני שווה משהו.
האם שתינו הרגשנו אותו הדבר?

היא בכתה ובכתה, ואגם לאחר שהפסקתי בעצמי את התקף הבכי שלי, והייתי אבודה. לא יכולתי לראות את חברתי הטובה ביותר מזה כבר נצחים בוכה עד בלי סוף, בגללי.
לא יכולתי לסבול את העובדה שגרמתי לזה.
כשהיא צעקה עליי לצאת מביתה ליבי נשבר לאלפי חתיכות, וכל חתיכה חכתה את חזי והשאירה בו צלקת. הרגשתי שנשימתי נעתקת ולא ידעתי מה לעשות עם עצמי. יצאתי מביתה בבכי שיכל למלא אגמים, ונסעתי משם.

אני הפסקתי את חיי כי לא יכולתי להתמודד עם העובדה שהרסתי את חיה של אבלון וגרמתי לה להרגיש רע עם עצמה. מתתי בתקווה שהיא תשמח יותר בלעדיח, כי אני הייתי הגורם העיקרי לחוסר הביטחון שלה. הלוואי שהיא תבין ביום מן היום שכל מה שאי פעם עשיתי, היה רק לטובתה. טוב, חוץ מהפעם ששכבתי עם אשטון ובפעולה זו גרמתי לשני מקרי מוות. שלי, ושל אבלון.

לגלות שהיא התאבדה בגללי גרם לי להרגיש עוד יותר רע עם עצמי. הרגשתי שאני בת השטן, או יותר גרוע השטן בכבודו ובעצמו.

לא רציתי שאבלון המתוקה תפסיק את חיה בעקבותיי, רציתי שתחייה חיים טובים יותר, ועשיתי זאת למענה.
הו, למה אבלון הייתה צריכה להקשיב לקולות הפנימיים שבה? הם מעולם לא צדק, ואני מנחשת שלא יצדקו גם. לפחות אני מקווה לראותה בגן העדן, כי היא לעולם לא תוכל להיכנס לגיהנום. אני כל כך אוהבת אותה ואני רוצה לפגוש אותה! למעשה, לא אוכל לראות אותה כי אני מנחשת שלי מגיע להיות בגיהנום. רק שתדע שמעולם לא חשבתי שהמצב יגיע לאיך שהוא נראה כרגע.

אבלון הייתה יפהפה. ותמיד תהיה.
מבפנים, ומבחוץ.

-------------

רק רציתי להודיע שיכול להיות שיהיו פרקים ארוכים מאוד (כמו הפרק הראשון) עם 1300 מילים, יש מצב שיהיו קצרים יותר ויכולים להיות קצרים ממש.
בכל מקרה עדיין תקראו אותם!!

הודעה:
שתי בנות מקסימות מאוד המליצו עליי על דעת עצמן בפרקים שלהן ועכשיו אני חייבת לעשות להן טובה אז תקראו את הפאנפיק על לארי שמתרגמת אותו הטופ שלי RML1DAF

וסיפור שהוא לא על שום מפורסמים אבל הוא גם לא מיועד להומופובים, של cutelior החמודה שלי.

אוהבת המון!!!! xxxx

❤❤❤❤❤