13 Reasons Why // 5SOS

Epilogue

Apologize- OneRepoblic

-------------

אשטון ישב עם כל המכתבים בידו בעוד דמעות טשטשו את שדה ראיתו. הוא התכרבל במיטתו, וליבו כאב.
הוא לא ידע מה לעשות יותר. הוא ידע שאבלון מתה- הוא שמע על החדשות ברגע שהגיע הביתה.
אבל, אשטון התאושש ועשה כפי שנאמר לו. הוא שלח את המכתבים לאמא של ג'ולי, בכדי שתיקח אותם.
היא הכריחה אותי להיות איתה. אני רציתי אותך.

אמא של ג'ו, סמנת'ה, רעדה. היא תמיד האשימה את אבלון על מות ביתה. היא הרגישה אשמה ויכלה להרגיש את כאבה של אבלון.
לא רק שהבת של סמנת'ה מתה, עכשיו גם החברה הכי טובה שלה. היא רצתה את שתיהן חזרה. אבל, סמנת'ה המשיכה לנשום ועשתה כפי שנאמר לה.
היא שלחה את המכתבים לכלא בו נכלאו הוריה של אבלון, משאירה את זה להם.
תאמרי לג'ולי שאמא אוהבת אותה, ומקווה שהיא תחזור הביתה. בהצלחה בנות.

הוריה של אבלון הרגישו אשמים. אמא שלה לא יכלה להפסיק לבכות. אבא שלה קיווה שהוא יכל להחזיר את הזמן אחורה, אבל צפה במחוגי השעון זזים רק ימינה. הם רצו לחזור אחורה בזמן בכדי להיות שם בשביל ביתם; אבל זה היה מאוחר מידי.
הבת שלהם מתה, ביחד עם הבפנים שלהם. שפתיהם התחתונות רעדו. אבל הם נשארו חזקים ועשו כפי שנאמר להם.
הם שלחו את המכתבים לקאלום, משאירים אותו להבין לבד מה עשה.
אנחנו מצטערים, בייביגירל.

קאלום התייפח. הוא התנדנד קדימה ואחורה, מתקשה לנשום. מאלי-קואה נכנסה פנימה, אבל הוא דחף אותה החוצה.
הוא הסתכל על התמונות האינסופיות שלו עם אבלון מהתקופה שהיו ביחד. הוא בכה כל כך חזק שעיניו שרפו ושוב לא הצליח לנשום.
אבל, קאלום רצה לעשות את מה שאבלון דרשה, אז עשה כפי שנאמר לו.
הוא שלח את המכתבים למייקל, משאיר אותו לטבוע בבריכת אשמה.
הייתי אנוכי.

מייקל בקושי מצמץ. הוא בהה בקיר שממולו, עיניו התעייפו לאחר שנשאר ער כל הלילה. הוא העביר את אצבעותיו בשיערו בלי הפסקה ונשך את שפתיו בכדי לעצור את עצמו מלבכות.
הוא היה מייקל, הוא אף פעם לא בוכה.
אבל הוא לא יכל לעצור את זה.
לאחר שחשב על הכאב שאבלון עברה בגללו, הוא הבטיח לעצמו שלעולם לא ישפוט עוד נפש חיה שוב.
אבל, מייקל התאושש ועשה כפי שנאמר לו. הוא שלח את המכתבים לג'ני, משאיר אותה לראות לבדה איזה אפקט היה לה על ילדה אחת בשם אבלון ריברס.
אבל היית מהממת, אבלון.