*נ.מ שליו*
"עומר, זה נכון?" נועה מלמלה בקול שבור. עומר השפיל את ראשו מטה. "תענה לי, זה נכון?!"
"אני לא מבין מה זה חשוב". הוא אמר וגיחכתי.
"זה חשוב, יא בן זונה, תענה לה כבר!" תקפתי אותו.
"את יודעת מה, זה נכון! רק בגלל כל הסבל שגרמת לי זה מגיע לך!"
"מגיע לי?" היא נדהמה. "אתה באמת חושב שזה מגיע לי, חתיכת חרא?!"
"כן!" הוא קרא. גיא קם מהספסל בפתאומיות והושיט לי את הסיגריה.
"רוצה? אח שלי אף פעם לא סיים סיגריות". שאל. הבטתי בו באדישות ולאחר מכן לקחתי את הסיגריה לאצבעותיי.
"תגיד, מה נסגר איתך?" נועה התפרצה גם עליו. "מה זה הג'וק הזה שנכנס לך לראש?"
"לא ביקשתי את דעתך". גיא הצהיר והלך משם. עומר המשיך להביט אחריו, והסטירה של נועה עוררה אותו.
"אין לי מילים!" היא צעקה. צחקתי, מתיישב על הספסל ומעשן בכיף את הסיגריה.
"לך אין מילים?!" עומר החזיר לה.
"מה הולך פה?" ירין יצא ממבנה בית הספר. "חבל, אתם מפספסים פעילות כיפית ביותר".
"בוא שב", הצעתי לו. "יש פה אחלה הצגה, אני שורה ראשונה".
"זה נראה לך הצגה?" נועה נהמה.
"ממש לא, תמשיכו". הנדתי בראשי במהירות וירין התיישב לידי, חוטף את הסיגריה.
"להמשיך, חמודים". ירין פקד עליהם בחיוך.
"אין לי מה לדבר איתך". עומר סינן ועקף אותה אל המבנה.
"חכה". היא עצרה אותו. "אני רק רוצה להגיד לך משהו אחרון".
"מה?" הוא הסתובב. נועה התנפלה על שפתיי.
***
*נ.מ גיא*
"נו, מרגיש יותר טוב?"
"כן, התחלתי להתקרב מחדש לחברים שלי".
"ומה בנוגע לחברה שלך, הקודמת?" הפסיכולוגית הסתקרנה. נאנחתי וגירדתי בעורפי.
"אני מת לחזור אליה". הודיתי בכאב. "אני לא יודע אם היא תקבל אותי".
"שווה לנסות, לא?"
"ממש לא". ביטלתי את דבריה חד משמעית. "אם היא תדחה אותי החיים שלי יהיו פי אלף יותר גרועים מעכשיו".
"אל תגיד ככה", היא ביקשה וצמצמה את עיניה. "אמרת שהיא אוהבת אותך".
"אז? גם אני אוהב אותה ובכל זאת נפרדתי ממנה". השבתי בייאוש. הצלחתי להריח את ריח הסיגריות שנדף ממני.
"ג..."
"סליחה?" מישהי מבוגרת נכנסה לחדר. "אני יכולה אותך לרגע?"
"כן, בטח". הפסיכולוגית קמה מהכיסא שלה. "אני כבר חוזרת". היא הניחה יד על כתפי. לאחר כמה רגעים שמעתי את הדלת נטרקת אחריי. העפתי מבטים חטופים אל כל החדר. לא חשבתי על כלום, הראש שלי היה ריק לגמרי.
הבחנתי ברשימת שמות תלויה על הקיר. העברתי את עיניי על השמות ולפתע פגשתי בשם מוכר. מוכר מאוד. 'אופיר פלד'. קמתי אל הרשימה וחטפתי אותה מהקיר. רפרפתי על הפרטים.
"מטופלת עקב דיכאון ובעיות נפשיות קשות?" לחשתי לעצמי. כיווצתי את גבותיי. ממתי?!
"תודה רבה, להתראות". קולה של הפסיכולוגית נשמע קרוב. החזרתי במהירות את הרשימה למקום וצנחתי על כיסאי.
"מצטערת, בוא נמשיך". היא נכנסה שוב אל החדר. לבשתי לפניי פרצוף יבש, מה אעשה עם המידע שגיליתי?
***
*נ.מ נועה*
"נשיקה?!" מאי צרחה בהתרגשות.
"לא יודעת מה עבר עליי, אני אתנצל". החלטתי אך מאי תפסה בזרועי.
"להתנצל? בשבילו זאת מתנה!"
"זה לא היה לעניין". התעקשתי וניסיתי לשחרר את ידה מזרועי.
"את לא זזה לשום מקום". קבעה ואז הוסיפה. "מה קרה אחרי שנישקת אותו?"
"הוא לא אמר כלום, רק חייך". סיפרתי בלית ברירה.
"ו...?"
"וזהו, ואז הלכתי". עניתי בעייפות. "אוף, זאת הייתה טעות".
"איך עומר הגיב?" מאי המשיכה לחקור.
"לא יודעת".
"מה לא יודעת?"
"לא הסתכלתי!" התגוננתי ואז עקפתי אותה. "אני חייבת ללכת לשליו".
"כן, תנשקי אותו שוב". הציעה בתחינה.
"היית מתה, אני הולכת לדבר איתו".
----------------
אם יש שגיאות תסלחו לי, כתבתי את זה מאוד מהר. הפרק האחרון במרתון יעלה יותר מאוחר, אל תשכחו לדרג ולהגיב!
סופש נעים לכולן וגם לאלה ששכחו שזה סופש כי ככה זה בחופש :)))
YOU ARE READING
Trying to hate you
Romanceהיא מנסה לשנוא אותו, הוא חבר של אחותה ואין לה שום כוונה להרוס את האושר שלה. אבל היא פשוט לא מסוגלת, וגם הוא. הוא אוהב אותה.
