Trying to hate you

פרק 9: אהבת אמת

*נ.מ נועה*

התמתחתי במיטתי וזרקתי את השמיכה מעליי. פקחתי את עיניי, החדר היה ריק. מסתבר שעומר כבר הלך, חבל. הוא היה ממש חמוד ובאמת הבנתי כמה שאני אוהבת אותו, בתור ידיד. קמתי מהמיטה ופיהקתי פיהוק קטן. אני מוכרחה להודות שעכשיו אני מרגישה יותר ערנית.

"בוקר טוב". אמי נכנסה לחדר בחיוך והחזרתי לה חיוך קטן.

"ראית את עומר?" שאלתי בסקרנות.

"הוא יצא לפני בערך רבע שעה, אמר שלום והלך". השיבה ונשכה את שפתה. "איזה חתיך הוא נהיה".

"אמא..." מלמלתי במבוכה וזרקתי את השמיכה מעל ראשי כך שהיא מסתירה את פניי.

"בסדר, אני לא אציק". היא הרימה את ידיה הכתפיים והעפתי מעליי את השמיכה.

"טוב". חתמתי באנחה ואמי הסתובבה ללכת. "ורק שתדעי, את צודקת בקשר לעומר".

"אני יודעת". היא קרצה לי ויצאה מהחדר.

***

"כמה את ישנה", אופיר נכנסה אל חדרי. "בסוף תגדלי להיות פרה".

"מה את אומרת". אמרתי לעצמי בנימה מזלזלת והיא התיישבה על המיטה, לצידי.

"איפה שליו?" הרמתי חיוך קטן והיא גיחכה.

"השלמנו, אין לך מה לדאוג".

"נכון, כי כל כך חשוב לי שתישארו ביחד". ציינתי בציניות והיא גלגלה את עיניה.

"לא משמח אותך לראות אהבת אמת?" התגרתה בשאלה נדושה.

"אהבת אמת..." דקלמתי ונופפתי בידיי בהגזמה. "אפשר לחשוב. חודש אתם ביחד וזהו? נועדתם להיות יחד לעד?"

"נועה", אופיר הרימה את טון קולה בהתנשאות. "את אולי לא מכירה את זה, כי לא היה לך חבר רציני כבר... אף פעם בעצם. אבל כשיהיה לך, את תדעי".

"בסדר". ביטלתי ונשכבתי בחזרה על המיטה הנוחה, שיערי התפזר על הכרית ורגליי התמקמו על ירכיה של אחותי.

"את יודעת?", היא פתחה נושא שיחה חדש. "הרבה זמן לא יצא לנו לצאת ביחד לאנשהו".

"מה רע?" עקצתי אותה והיא הנחיתה מכה קטנה על כף רגלי הקטנה והחשופה.

"נו, אני רצינית". אופיר הרצינה את פנייה והנהנתי בהבנה.

"סבבה, הבנתי אותך. את רוצה שנצא לאנשהו".

"כן, יש לך רעיונות?" התעניינה ועשיתי פרצוף חושב.

"מסעדה? אני רעבה מתה". הרמתי גבה אחת.

"לא עכשיו!" קראה וצחקקתי לעצמי. ידעתי שלא עכשיו, רק רציתי לרמוז לה שתביא לי איזה נשנוש קל.

"באמא שלך, תביאי לי איזה משהו לאכול". ביקשתי בחוסר רצינות.

"אחר כך". מחתה ודגדגה את רגלי באזור הקרסול. "מה את אומרת על פאב?"