Trying to hate you

פרק 35: משפחת פלד וירין שגב

*נ.מ נועה*

"היי אימא". פתחתי את דלת הבית ופגשתי באמי שעמדה במטבח ובישלה במרץ.

"היי מותק", היא חייכה אליי ונשקה ללחיי. "איך היה היום?"

"בסדר, נשארתי בעבודה". הודעתי בגאווה והיא הנהנה כמובן מאליו.

"חסר להם אם היו מעיפים עובדת חרוצה כמוך". מלמלה בחצי רצינות חצי צחוק. גיחכתי והעפתי מבט מסוקרן אל עבר כל הבישולים, הריח שנדף מהם היה אלוהי ורק רציתי לדעת מתי אני יכולה לאכול את כל האוכל הזה.

"לכבוד מה כל זה?" שאלתי בחוסר הבנה וחטפתי לביבה מהקערה המלאה.

"אופיר הזמינה את החבר החדש שלה לארוחת ערב". אמי השיבה והרמתי את גבותיי בפליאה. צמרמורת עברה בגופי כשחשבתי על כך שאצטרך לשבת מול ירין ואופיר כל הערב ולצפות בהם מספרים על אהבתם.

"וואלה? ירין?" ווידאתי ולעסתי בפי את הלביבה בעלת הטעם המושלם.

"כן". היא ענתה וריססה שמן על נייר האפייה. "בקיצור, הוא בא עוד בערך חצי שעה, תתכונני".

***

*נ.מ אופיר*

"אני פותחת!" דילגתי בצהלה אל דלת הבית לאחר שנשמעו דפיקות. "היי". נישקתי את שפתיו של ירין שהופיע בדלת הבית. הוא היה לבוש בצורה מרשימה ביותר, היה לו מכנס שחור ומחויט, חולצה לבנה מכופתרת ופפיון אדום. שיערו היה משוך אחורה בג'ל ואין אחד שלא היה מסכים איתי שהוא היה נראה כמו שחקן מהסרטים.

"היי". הוא החזיר לי בלחש והמשיך לנשק את שפתיי.

"שלום לך, מר שגב היקר". אמי שהגיעה למטבח כחכחה בגרונה. התנתקתי במהירות מירין וחייכתי אל אמי חיוך מאולץ.

"היי גברת פלד". ירין חייך אליה ונשק לכף ידה. דפקתי במצחי בייאוש, איזה פדחן.

"אתה יכול לקרוא לי רחלי". מחתה בנימוס.

"הו, אללה רחלי". ירין מלמל לאוזני והעפתי את ראשו ממני.

"קרצייה". הקנטתי והוא הניח יד על חזו כאות הוקרת תודה.

"אמרת שלום לנועה?" אמי הצביעה על נועה שישבה על הכורסה בסלון והתעסקה עם הפלאפון שלה.

"מה נועה?" היא הרימה את ראשה אלינו בבלבול. ירין ניגש אליה ובילגן את שיערה.

"היי נועה". בירך בקול מתוק ונועה גלגלה עיניים וחזרה אל הפלאפון שלה. נאנחתי ותפסתי בזרועו של ירין, משכתי אותו אל השולחן הערוך והושבתי אותו על הכיסא.

"אל תנסה להרשים, פשוט תשתוק". נהמתי בשקט והוא הנהן כמו ילד טוב וחטף מפית מן הגליל. בזמן שאמי קראה לנועה להתיישב בשולחן, הוא קיפל את המפית לשניים והכניס אותה לתוך חולצתו.