״לכל סיפור מגיע סופו מהכואב ביותר לטוב ביותר. זו לא הדרך שבה נהגנו בשביל סופו של סיפורנו. מה שמשנה באמת זו בחירה אחת וקטנה - לוותר או להילחם?
סיפורנו הגיע לסופו, איני יודעת להגיד במדויק אם הוא הטוב ביותר או הכואב ביותר. אני רק יודעת שהסוף שלנו הגיע, כמו כל דבר אחר בעולם.״
קמרון.
זה היה סיוט, איני אשקר. אני שמח מכל לחזור לביתי, למיטתי והלוואי ויכולתי אז גם לזרועותיה של אנבל.
אני נכנס לחדרי לאחר שליאור זירזה אותי להיכנס בטענה שאני חייב לנוח אחרי כל הזמן שהעברתי במקום המטונף שבדיוק חזרתי ממנו.
אנבל שכבה על מיטתי, לבושה בבגדיי ועטופה בשמיכתי. הרגשתי את הלב שלי מאיץ במהירותו והרגשתי את המזוודה נופלת מידי. הדבר היחידי שהצלחתי לחשוב עליו זה מה היא עושה כאן. מה ישתנה בזמן שאיני הייתי כאן.
אני פושט את חולצתי ואת מכנסי, מוריד את הנעליים והגרביים ונשאר עם בוקסר בלבד. אני מתקרב אל אנבל ונשכב על ידה במיטה.
אני מתחפר בתוך גופה הקטן, מחבק אותה ומרגיש איך אני מתעורר מחדש לחיים ברגע שאני שואף את ריח שיערה.
היא הייתה כל כך חסרה לי. אני לא חושב שהייתי יכול לשרוד עוד יום אחד בלי להרגיש אותה ולדעת שהיא שלי למרות כל הנסיבות המוזרות.
בחיים לא הייתי מעלה בדעתי שאני אמצא את עצמי יום אחד על המיטה ביחד עם אנבל, זקוק לה כל כך נואשות.
בחיים לא הייתי מעלה בדעתי שאני אוהב אותה כמו שאני אוהב עכשיו.
ורק המחשבה על מה שעברה בזמן שלא הייתי גורמת לליבי להתכווץ.
אני יודע על המשטרה, החקירה ועל יובל. אני יודע מהסיבה שליאור הספיקה לעדכן אותי.
״אני אוהב אותך, את יודעת את זה. נכון?״ אני נושק לגופה ורק מייחל לרגע בו היא תתעורר, לרגע בו היא תוכל להשיב למגע גופי.
ישבנה מתחכך עם החלק התחתון שלי ושנייה לאחר מכן היא קופצת מרוב בהלה. בהתחלה היא מופתעת לראות אותי אך לאחר מכן היא נראית שמחה כל כך. החיוך על פניה הסגיר את זה שהיא התגעגעה יותר ממה שהיא מראה.
״קמרון.״ היא לוחשת את שמי ושנייה לאחר מכן שפתינו כבר נלחמות על שליטה.
---
עברה שנה, אנחנו בכיתה יב'. אנבל קיבלה את התנצלותה של יובל ולמרות זאת הקשר שלהם התנתק, ביחד עם של דניאל. שלושת החברות הטובות כבר לא חברות טובות. בהתחלה זה גרם לי לחשוב שאולי זה בגללי אך מיד לאחר מכן סילקתי את המחשבה הזאת.
חברות טובות אמורות להילחם על החברות שלהם, ולא לקחת אותה כמובן מאליו כמו שיובל ודניאל עשו.
בזמן האחרון קשה לי להוריד את עיניי ממצבה של אנבל, היא מטרידה את ראשי ואני מרגיש כאילו היא שולטת בי. אין לי שליטה בי והדבר היחידי שעובר עלי זה מצבה של אנבל.
מהבוקר אנבל מסתגרת בחדרה, ולא נותנת לי להיכנס, לי או למשפחתה. היא אומרת שהיא בסדר אבל אני מרגיש בדיוק את ההפך.
פתחתי את דלת חדרה, למרות התנהגותה שסירבה לכך בתוקפנות.
אנבל הייתה שרועיה על המיטה, עינייה תקועות על מסך הטלוויזיה ואני מתקדם אליה. היא שמה לב אלי אך לא מייחסת לנכחותי חשיבות.
״אנבל, אהובתי, מה עובר עליך?״ אני שואל אותה כשאני יושב על ידה ומלטף את שיערה הרך.
היא נראית כחושבת האם כדאי לה לספר ולבסוף היא מחליטה שזה מה שהיא צריכה לעשות.
״היתה היום התרסקות מטוס, אין שורדים.״ היא מספרת לי ומכאן אני מבין את ההמשך לבד. ״דור ומאיה היו על המטוס.״ היא ממשיכה ואני נשכב על ידה, מחבק אותה ומקרב אותה אלי, נותן לה להוציא את הבכי עליי.
מאז ההתנתקות בקשר של דניאל, יובל ואנבל, אנבל ומאיה התחילו להיפגש, הן הפכו לחברות הכי טובות ודור לידיד הכי טוב של אנבל. אני סומך על דור, הוא כמו אח.
״אהובתי...״ אני מצמיד אותה לגופי וכתגובה היא רק מגבירה את היבבות שלה.
סיימנו את הסיפור!!! ואווווו
מקווה שאהבתם את הסיפור X
תקראו את הסיפור שלי - Scream of the devil עולה שם פרקים כמעט בכל יום-יומיים!
השאירו את הסיפור בסיפריה על מנת להתעדכן בסיפור החדש שאעלה ישר אחרי Scream of the devil.
מקווה שאהבתם ו... בייX
***לשואלים - אין אפילוג ולא יהיה***
YOU ARE READING
Plot twist
Romanceאנבל וקמרון זה סיפור בפניי עצמו, שניהם ניגודים אחד של השני אך דבר אחד מחבר והורס אותם - חברתם יובל. אנבל היא אותה הילדה הקטנה, השקטה, זאת שהולכת אחרי חברותיה כשפוטה ומקשיבה לכל מילה שלהן. אנבל מעדיפה להסתתר בצללים מאשר לצאת אל האור ולעשות משהו משמעו...
