Plot twist

פרק 8

״השינה אמורה להשכיח את מה שהמחשבות מסרבות להניח.
תמונות אמורות להנציח את מה שהלב שוכח, והאלכוהול מנסה להשכיח את מה שהלב לא שוכח והמחשבות מסרבות להניח.״

קמרון.

אחרי כמה כוסות שמנסות לכסות את הכאב והלב השבור שלי, אני יוצא מהמועדון, שיכור למדי אך עדין פיקח מספיק בשביל לחזור לבית, כמעט בטוח שאחזור בשלום.

איך שהיא אמרה את המילים שגרמו לעולמי לרעוד ולליבי להתנפץ, שגרמו לי לאבד כמעט כל טיפת תקווה שעוד נותרה בליבי.

הילדה הזאת מערערת אותי וקורעת אותי.

אני אוהב את הדרך שבה היא מחייכת, מצחקקת ומדברת. הדרך בה היא זזה ומעלה חיוך מאולץ על פניה, גורמת ללב שלי לפעום במהירות ונותנת לליבי תחושה חמימה, נעימה. תחושה כזאת שהייתי מייחל לי בכול יום.

אני אוהב את הילדה הזאת ואין בכוונתי להכחיש כי כמו שאמרתי לה - הכחשות זה לפחדנים.

אני נכנס אל תוך המכונית השחורה והמבריקה שלי, רוצה לירוק עליה, מרגיש שהיא כבר לא שווה את כל הכסף ששילמתי עליה. הכל פתאום מרגיש לי כחסר ערך. אז ככה זה מרגיש ששוברים לך את הלב? אבל אני אשיג אותה, אני יודע.

אני מתניע את המכונית השחורה ומרגיש את האלכוהול זורם בי, מייחל בתוכי להגיע במהירות אל הבית ולהרדם, לקום בבוקר אל הנגאובר, לקחת כדור וללכת לבית ספר, כבר יכול לדמיין איך היא תראה, יפה כמו תמיד ותגרום לליבי המרוסק להחסיר פעימה.

אני נוסע במהירות אל הבית, בטוח שעברתי על כמה חוקים אך זה לא מעניין אותי כי כשאני מגיעה אני רץ אל דלת הבית, פותח אותה בעזרת המפתחות שאמי תמיד משאירה מתחת לשטיח ונכנס, לא מופתע לגלות את בת דודתי שוכבת על הספה כשהיא מחבקת בקבוק ג'ין.

אני מניח שהורי עדיין בעבודה מאחר והיא עדיין על הספה.
אני מבין את ליאור בת דודתי, הוריה נהרגו בתאונת מטוס לפני כחצי שנה ומאז ההורים שלי האפוטרופוסים שלה, דואגים לה והיא בתמורה מסתירה את העובדה שהיא עמוק בתוך הסמים, האלכוהול והדיכאון.

אני אוהב אותה, היא כמו האחות הקטנה שלעולם לא היתה לי, והיא בהחלט יותר צעירה ממנה. גילה של ליאור הוא 15 בלבד, היא לומדת במקיף אחר.

אני לוקח את הבקבוק מידה של ליאור ומניח אותו על השולחן, מרים את ליאור על ידיי כשאני מתכופף ומרים את הבקבוק, עולה במדרגות אל חדרה ומניח אותה על מיטתה, מנשק לראשה ויוצא מהחדר, מתחיל ללגום מהבקבוק שבידי בעודי עושה את הדרך אל חדרי, אל מיטתי.