פרק 12

4.3K 376 107
                                    

אני מביטה במראה ומופתעת לגלות היקי בצוואר.

״נפלתי כנראה.״ אני ממהרת להגיד ומסיטה את מבטי לאחר שהסתרתי את ההיקי עם השיער.

״זה היקי!״ קובעות דניאל ויובל, לא מסכימות לרדת מהעניין.

״ממי זה?״ אני לא מתייחסת אל מה שהן אומרות וקמה מהכיסא, נועלת את הנעלי העקב שנמצאות לצידי ועוקפת אותן, מביטה במראה וסורקת את איך שאני נראית.

״אנבל! שאלנו שאלה! תעני!״ יובל לא יורדת מהעניין ומתקדמת אלי, הכעס נשמע בקולה.

״יש לך חבר שאת מסתירה מאיתנו? את יכולה לספר לנו.״ דניאל אומרת לאחר מכן ברוגע ואני מנידה בראשי לשלילה.

״אני חושבת שאני צריכה ללכת.״ אני אומרת לאחר שאני שומעת את הצפירות שמגיעות מלמטה.

״תהני.״ הן אומרות, יובל ביובש ודניאל נשמעת כאילו שהיא באמת מתכוונת לכך.

אני יודעת שאחזור השיחה שלנו לא תיגמר, היא רק תתחיל וכרגע אני רק יכולה להודות לדייט הזה.

אני מגיעה ועומדת מול נער הנראה כבן 18, מאחוריו מכונית שחורה ואני בולעת את רוקי. שהערב הזה רק יגמר.

״אני דור ואת בטח אנבל.״ אני מהנהנת ומנסה להיות מנומסת למרות שהייתי רוצה להיפטר ממנו כמה שיותר מהר.

״כזאת יפה.״ אני עוצרת את עצמי מלגלגל את עיניי ובמקום זאת אני מודה לו ונכנסת אל המכונית השחורה.

הנסיעה עוברת בשתיקה משני הצדדים ואני מודה על כך, כמה דקות לאחר מכן אנחנו מגיעים אל מסעדת יוקרה אשר משקיפה לים. דור מחנה את המכונית ואנחנו יוצאים.

הוא אומר את שמו למאחרת והיא מובילה אותנו אל שולחן מבודד שנמצא קרוב אל המרפסת.

״תזמיני מה שתרצי.״ אני מהנהנת וברגע שאני מרימה את התפריט אני מגלגלת את עיניי.

אני יודעת שאני לא צריכה להתייחס אליו ככה, שהוא רק מנסה להיות נחמד אבל אני לא יכולה שלא לחשוב על קמרון שיושב בביתו ומחכה שאגיע אליו, כמו שקבענו, ברגע שהדייט נגמר אני לוקחת מונית אל ביתו.
ואני לא יכולה לחשוב על הזמן שאני מבזבזת פה, לפתח לו תקוות שווא ולשבור את ליבו.

למה דניאל ויובל היו חייבות להיכנס למערכות היחסים שלי? אני מסתדרת עם זה מעולה!

״את בסדר?״ דור שואל ואני מהנהנת, מורידה את התפריט ומבקשת ממנו להפתיע אותי מאחר ולא קראתי את מה שכתוב ואני ממש לא סגורה על מה שאני מעוניינת לאכול כרגע.

Plot twistWhere stories live. Discover now