Plot twist

פרק 9

״אני לא אתבכיין, אני אבכה כי הדבר שרציתי מכל הלך ואינו איתי יותר. איני יכול לשים אל האצבע על נקודת הכאב שלי.
אבל היא פה, ואני חייב להפסיק לחשוב מחשבות שליליות, כי היא תבין שהיא אוהבת אותי ואני אותה. היא תבין שאין טעם בחיים אם אתה חיי אותם בלעדי האהבה שלך, ואני מדבר כמו נקבה קיטשית... תראו איזה צדדים את מוציאה ממני.״

אנבל.

אמא לא מפסיקה לשאול את קמרון שאלות, רובן מביכות אך נראה שקמרון עונה עליהם בשמחה.

״היה נחמד להכיר אותך.״ היא אומרת לפני שאנחנו יוצאים מאותה המכונית, אל אותו הבית ספר, מול אותם האנשים שיודעים שאני וקמרון בסיכסוך.

אני חוששת מהתגובה של יובל ודניאל כשהן יגלו זאת וברור לי שלא אוכל להגיד להן את הסיבה האמיתית לכך כי זה רק יוסיף שאלות נוספות שאין בהם כל טעם.

״תהי מוכנה היום בשבע.״ הוא אומר לפני שהוא נושק ללחי שלי, לא מתייחס למבטים. אני נשארת קפואה וצופה בו הולך.

הצילצול הוא זה שגורם לי להתנער ולרוץ אל הכיתה כשאני מבינה שאני האחרונה שנשארה.

המורה נותנת לי להיכנס ואני מתיישבת על יד דניאל שמחייכת אלי.
...
במשך כל היום התחמקתי מדניאל ויובל שגילו על מה שקרה היום בבוקר אחרי שקמרון ואני יצאנו מהמכונית ביחד ועל הנשיקה שהדביק לי בלחי.
אני לא צריכה לדבר איתן או לראות אותן בשביל לדעת שהן כועסות וסביר להניח שיכעסו יותר עכשיו, שאני מתחמקת מהן.

השעה חמש ואני יודעת שבעוד כשעתיים הוא אמור להגיע, אם בכלל.
איני יודעת לאן הוא לוקח אותי ואם לזה הוא התכוון. הוא לוקח אותי לדייט? אלוהים!
אני חושבת על בכלל לא להתלבש וזהו.

לבסוף אני מחליטה לשים מכנס שחור וחולצה ורודה פשוטה כשמעליה אני לובשת ג'קט רגיל שקניתי באיזה חנות זולה בקניון לפני שבועיים.

״אנבל!״ אמי צועקת את שמי ואני נאנחת בעצבים כשעל רגליי רק גרביים והאולסטאר השחורות לצידי אך אני יורדת אליה, מופתעת לגלות אותה ואת אבי עומדים אחד על יד השניה, לבושים ומוכנים לצאת.

״לאיפה אתם הולכים?״ אני שואלת כשאני מביטה בהם בבילבול.

״אנחנו יוצאים, הזעיקו אותנו בעבודה. אנחנו צריכים שתשמרי על הבת של השכנה.״

״אנה?״ אנה היא הבת של השכנים, היא בת ארבע שמאוד אוהבת ממתקים ולישון, ושאני אשמור עליה. ואני שונאת לשמור עליה למרות שאני כן אוהבת אותה.