Scale.[L.S]-Hebrew

Chapter 7

❞פגישה בין שני אנשים כמוה
כשני חומרים כימיים הבאים במגע
זה עם זה; אם ישנה תגובה, שניהם
עוברים תהליך של השתנות.❝
- קרל גוסטב יונג

26.11.2015-70.9kg///156.3lbs

לא רציונלי, לא מוסרי ולא שגרתי. אישונים מורחבים והשפתיים יבשות כיום קיצי ושרבי. ללמוד לחיות מחדש אינו משתווה למהות החיים עצמם. הרגשת העוני הרגשי והדלות התחושתית.

צעדיי הדהדו ברחבי המסדרון הארוך שגרם לתחושת האבדון להפוך הן לתיאורתית והן למעשית.

שכבת המרקם הסמיך בצבע עורי הפכה לכאוס וטינופת. המראה של שיערי כבר לא היה נפוח כמו שנהג להיות זמן קצר לפני כן והפשטות שבה ידיי נטחבו בכיסי הסוודר שלי הייתה בלתי נסבלת.

השלט הקטן שכיוון את כל פלג גופי התחתון אל תא השירותים היה מקושקש והרוס;אולי כמעט כמוני.

הושבתי את עצמי על מכסה האסלה האפור וטרקתי את עפעפיי יחדיו בהתנשמות גדולה. נוע תנוע-נהוג היה ללמוד את אחד ממשפטיו האחרונים של גלילאו גליליי, אשר חזה את התקדמות העולם ופיתוחו. אך היכן המסר החבוא?

שוב, קושי המנשוא שבהבנת האתגר שניצב בפני אדם העומד מול כיוון זרימת החשיבה של האנושות היה מורכב מדי לתיאור. לא אני ולא אותו מדען מורד נוכל להניע את גלגליהם של הבורים ובעלי הקטינות.

ברגע שיצאתי מאזור הבמה הקטנה שהייתה חשופה לכמתאיים עיניים ביקורתיות ומפוכחות ידעתי שכדאי שאמצא מקום מסתור ואנסה להעביר את תחושת הבחילה שתקפה את כל אזורי גופי ברעד וחולשה.

איני יודע אם מדובר בהיחשפות קצרה לעתידי שהובטח כנוצץ ומפוקס או שזהו הלחץ התמידי מהתפשטות נקודות החולשה שלי בפני מישהו אחר ממני, עצמי, אנוכי.

השארתי את הדלת מעט פתוחה, משעין את ידיי על הכיור הנוצץ ותופס את עיניי במראה שניצבה מולי. יכולתי להגיד שאם אחזור לאזור שבו הייתי אמור להיות כעת תהיה סבירות גבוהה לזה שיזרקו אותי החוצה. המצח שלי היה רטוב מזיעה ושיערי היה דבוק אליו.

כל השלווה הרגעית התרסקה כשהרטט של הפלאפון שלי הורגש בכיס האחורי של מכנסיי המחויטים והדליק את הנורה הקטנה שבראשי, בריחה ארורה וטעות בלתי הפיכה.

"הלו?"

יכולתי להישבע שחריקת שיניו של טומלינסון נשמעה דרך הפלאפון שלי בעוד שחיכיתי לוויכוח שקרב ובא. "מה חשבת לעצמך?" הוא שאל בחד משמעיות וישירות עבה.

יצאתי מתא השירותים והתחלתי בדרכי חזרה אל האזור בו התמצאתי.
השקט היה רועש מדי בכדי להיות הגיוני, אך אולי זה היה רק אני.

כשנכנסתי אל אגף האיפור כל העיניים היו עליי. בהחלט לא הופתעתי לדעת כי כל הבעות הפנים קרנו מאכזבה וסקרנות בדבר שלא היה עניינו של אף אחד כאן. נראיתי כמו פיסת זבל שהחלה בתהליך ההתכלות שלה ולא הייתי בטוח שזה אפשרי לתיקון.