יום לפני יום הולדתה ה-19 של אוולין, גבריאל
"היי," קולה של אימו, אריאה, משך את תשומת ליבו. "איך אתה מרגיש?" היא שאלה, חיוך על פניה. גבריאל מעביר יד בשיערו. איך הוא מרגיש? זו השאלה שבחרה לשאול אותו? הרי די ברור שהוא פקעת עצבים ברגעים אלו.
היא לוקחת את שתיקתו כתשובה, מתיישבת מולו. "אין לך מה לדאוג, כל העניין יקח רק כמה דקות.-אתה תרד למטה, תגיע לבית שלה ותקח אותה בבטחה. הכל יהיה בסדר." היא מבטיחה לו.
גבריאל נועץ בה את מבטו בספקנות, "יש לי הרגשה שזה בדיוק מה סבתא מיה אמרה לאבא." היא מגלגלת את עיניה.
"היי, היו לי דברים חשובים לעשות שם, אל תאשים אותי!" אריאה קוראת, עדיין מחייכת.
"ומי אמר שזה יעבור בהצלחה?" הוא שאל את אימו, מנסה להסתיר כל רגש נוסף שהתבשל בבטנו. "השאלה הנכונה היא, 'האם זה יתחיל בהצלחה?'. אם זה לא יתחיל בהצלחה, זה יגמר בהצלחה, לכן אין לך מה לדאוג." גבריאל מניד בראשו וקם. מילות העידוד שלה בהחלט לא עזרו למצבו, וגם מילותיו של אביו לא תרמו במיוחד.
קאסטיאל ניסה כבר לשכנע את בנו שיהיה בסדר, אך התפוח לא נפל רחוק מהעץ, וגבריאל הזכיר לו את עצמו עוד כשפגש את אריאה.
הוא סיפר לו בפעם החמישים בחודש האחרון על מה שעברו שניהם, הוריו, ושבסופו של דבר קיבלו את השקט לו חיכו.
גבריאל מצקצק בלשונו, מביט בהשתקפות בראי בחדרו. הוא נושך את לשונו כדי להשתיק רצף קללות מתוך עצבנות, משפשף את כפות ידיו זו בזו ומתיישב על מיטתו.
בסדר, חשב גבריאל ונשכב.
הוא כמובן לא יכל להירדם כל הלילה, בציפייה למחר.
***
"טוב, אנחנו יורדים, לוקחים אותה, וחוזרים. ברור?" הוא שואל את החבורה שהצטרפה למסע, שקיבע כי יהיה קטן. החבורה הייתה מורכבת משלושת אחיו-שכללו גם את אחותו הקטנה, מריאלה, שלא הייתה לו ברירה אלא לקחת אותו-, ורוניקה, שהייתה ה'מבוגר האחראי', ועוד שני מלאכים בשם קייל ודרק.
כל אחד מהם הכניס לכיסם אבן הפותחת את השער, וגבריאל הפעיל את השער בעזרת אחת משלו לפני שהכניס אותה לכיסו גם הוא.
כשהם הגיעו, ורוניקה בדקה את שעונה ואמרה, "חמישה לשתיים עשרה." גבריאל הנהן ונשף אוויר קר.
הם צעדו בשקט בשכונה השקטה, במרחק של כמה מטרים מביתה. גבריאל הצליח לשמור את מסכת האדישות על פניו, והוא ידע שהצליח כי אף אחד מהם לא שלח לו מבט ספקני.
הם כולם ידעו שאם לגבריאל היה את המבט הרציני הזה על פניו, הכל יהיה בסדר.
"לדפוק על הדלת?" שאל אוריאל אחיו, כולם גלגלו את עניהם. "מה?" גבריאך נאנח והזיז אותו, מוציא פצירה מכיסו.
"רגע, מה? אנחנו הולכים לפרוץ לבית שלה?" גבריאל הסתכל על אוריאל עם מצח מקומט. "זו לא בדיוק הרושם הראשוני הכי טוב, לא?" גבריאל ניער את ראשו והכניס את הפצירה למנעול הדלת, אך להפתעתם הרבה הדלת נפתחה, כאילו לא הייתה בכלל נעולה.
גבריאל הסתכל עליהם בספקנות לפני שפתח את הדלת ונכנס בשקט ובזהירות, מביט סביבו.
הבית היה שקט. יותר מדי שקט, חשב המלאך.
"תשארו פה," הוא אמר והוציא את האקדח מהחגורה שלו, התחיל לעלות במדרגות לחדרה. הוא היה מוכן לירות בכל אחד שרק ינסה לפגוע ב'מיועדת' שלו.
אך כשפתח את דלת חדרה ונכנס, כל מה שבירך את פניו היה ריחה המשכר, וחדרה הריק מכל אדם.
הוא קימט את מצחו בבלבול והתקדם לשידה שלה לאחר שהכניס את האקדח, מחפש כל דבר שיספק לו תשובה. איפה היא? איפה ה'מיועדת' שלו?
הוא הרגיש את הכעס מתחיל לבעבע בבטנו, מאיים לפרוץ החוצה ולהרוס כל מה שיעמוד בדרכו.
"גבריאל, אין פה אף אחד!" הוא שמע את קולו של רפאל אחיו קורא. וזה היה הקש ששבר את גב הגמל. הוא הפך את השידה על פניה, גורם לכל הדברים שהיו עליה ליפול ולהישבר. הוא קמץ את אגרופיו, מתעלם מקול הצעדים שעלו במדרגות ונכנסו לחדרה.
"אנחנו נמצא אותה, גבריאל," ורוניקה הבטיחה לו ושמה את ידה על כתפו בצורה מנחמת, מנסה להרגיע אותו ללא הצלחה.
כלומר, הם לא ידעו שהוא לא נרגע, כי הוא שם את המסכה האדישה והרצינית שלו על פניו רק כדי שלא יראו כמה כעס, וכמה היה פגוע כשהבין שהיא לא פה. אך דבר אחד הוא ידע;
כשהוא ימצא אותה, הוא יעשה הכל כדי לגרום לה להישאר ולהיתחרט על כך שברחה.
-•-•-•-•-•-•-•-•-•-•-•-•-•-•-•-•-•-•-
לגמרי שכחתי שהייתי אמורה לעלות היום את הפרק בונוס... -.- אין לי משהו מיוחד להוסיף, כי את הכל כתבתי אתמול, אבל אני רק רוצה להזכיר לכן שאם אתן רוצות לשאול אותי שאלות על הסיפור,(אולי אפילו על עצמי, ועל הכתיבה שלי-אני אנסה לענות על שאלות כאלו,) אז זה הזמן לשאול אותי.
תכתבו לי בתגובות, ואני אענה בפוסט שאעלה מחר, ואני הולכת לחשוף כל מיני דברים שלא ידעתן על הסיפור עצמו, וכו'. דרך אגב, אתן יכולות לשאול את הדמויות עצמן שאלות! אוולין הצליחה לשכנע את גבריאל לענות על כמה :)
טוב אז...
תצביעו
תגיבו
תעקבו
תודה לאלה שמקדישים מזמנם לעשיית לפחות אחד מדברים אלה. ויאמרו אמן.
ונתראה בפרק הבא,
2BUNNY5 (83
YOU ARE READING
My Angel (1)-גרסה ישנה
Romanceספר ראשון מתוך סדרת "המלאכים והמיועדים" *הושלם* קראו -עדכון- כדי לשמוע על שכתוב הסיפור ~ אוולין ריידר היא בחורה רגילה למדיי שלאחרונה סיימה תיכון. חייה רגילים ושארית חייה כבר מתוכננים בראשה, אך מה שהיא לא תיכננה...
