פרק 25

7.4K 559 49
                                    

לא בדקתי את הפרק, מתנצלת מראש על כל טעות!

לעולם לא עלה בדעתי שאתעורר ולא אדע אם זה לילה או בוקר, וכמה שעות ישנתי.

כל מה שאני יכולה לעשות זה לנחש שבסביבות החמש-שש שעות, כיוון שכשהתעוררתי הייתי מכוסה בזיעה קרה לכן ניחשתי כי התעוררתי מסיוט.

ככה או ככה, ידעתי שלחזור לי לישון אני כבר לא יכולה.

אני מעבירה את גב כף ידי כדי למחוט את המצח שלי ומתרוממת על מרפקיי, בוחנת את הסביבה שלי. אני כמעט ונושפת מתסכול כשאני רואה שגבריאל עדיין מחוסר הכרה.

כל מה שנותר לי לעשות הוא להתפלל שיתעורר כמה שיותר מהר כדי שנוכל להוציא את התוכנית לפועל, לברוח מפה ואז כולנו נצטרך לחשוב על תוכנית נוספת כדי למנוע מאדם-די ברור שאני יכולה לקרוא לו המאסטר, כי זה יהיה כאילו אני מסכימה שהוא צריך להיקרא כך. 'המאסטר'.- לצלוח במטרה שלו, ואף אחד לא רוצה זאת.

אני משעינה את גבי על הקיר ונשארת כמה שיותר מוסתרת מאחורי הגב של המלאך מלפניי, מוציאה את מכשיר הקשר ומתפללת שדייל יענה כמה שיותר מהר.

אך לפני שאני בכלל מספיקה להוציא מילה מפי, צעדים נשמעים במסדרון ואני מחביאה את המכשיר במהירות ומזדקפת במקומי, מסתכלת עם עיניי כמה שאני יכולה בחושך מצריים השורר במקום.

"או, בוקר טוב לך אוולין," מופיע אדם ומאחוריו רייבן ו'אוכל צללים' נוסף.

בוקר, אני מציינת לעצמי.

"איך ישנת? אני מקווה שמעולה, רציתי לשוחח קצת, מה את אומרת?" הוא עוצר לרגע לפני שהוא ממשיך בדבריו, "בעצם, אין לך אמרה בדבר. תצאי או שיוציאו אותך?" אני מתרוממת על רגליי בלי לחשוב פעמיים ויוצאת מהתא לאחר שאני מגניבה מבט לכיוונו של גבריאל. יהרוג אותך להתעורר עכשיו?

"לא כדאי שנחבוש את הברכיים האלו?" אני קופאת במקומי משאלתו של  רייבן אך ממשיכה ללכת, מרגישה מתח וצפייה כשאדם שותק.

הוא מהמהם, "כן, תעשו עם זה משהו, אני כבר לא יכול לראות יותר את הדבק נייר הזה." רייבן מסמן לי לשבת על כיסא כשאנחנו נכנסים לאחד החדרים הרבים, ואני ניסיתי לשנן את הדרך כמה שיותר טוב. את הדרך ליציאה ידעתי, אך לא הייתי אומרת שאני בטוחה בקשר אליה.

עברנו דרך ארוכה כדי להגיע למיקום התאים.

"זה ייקח רק שנייה," ממלמל רייבן ואני מהנהנת, "כדאי מאוד שייקח רק שנייה." מציין אדם ומכניס כיסא נוסף לחדר.

לאחר שהוא מסיים הם קושרים את ידיי לכיסא ואני מסתכלת על אדם העומד מולי, לא מוכנה להתיר את מבטי ממנו אפילו לא כדי להסתכל על רייבן או על ה'אוכל צללים' העומד בפינת החדר עם ידיים שלובות על חזהו.

My Angel (1)-גרסה ישנהWhere stories live. Discover now