"מ..." אני מוציאה אוויר בנשיפה, מנסה לחשוב. "בחייך, אוולין, זה טאקי לא שחמט." מעיר רפאל ואני משתיקה אותו, הוא כתגובה מצקצקת פעם אחת בלשונו ומסתכל על הנוף העובר.
יצאנו מהמלון לא מזמן והתחלנו בנסיעה, עשר דקות וכבר התחיל לשעמם לי אז הצעתי לשחק במשחק.
"אוקיי," אני אומרת לבסוף ושמה עצור אדום. "אוי לא." הוא אומר. תורי שוב, כיוון שאנחנו רק שניים.
מריאלה מצחקקת בכיסא לידי. כרגע רפאל יושב במושב לצידי אך אני מסתובבת כך שאנחנו פנים אל פנים.
לאחר כמה דקות נוספות של חשיבה אני שמה שמונה, והוא ממלמל "סוף סוף," ושם קלף על הערימה. אני מביטה בקלפים שלי ומהמהמת שוב. "לעזאזל!" קורא רפאל, "אני גמרתי איתך," הוא שם את הקלפים ונאנח בתסכול. אני מסתכלת עליו בתמימות, לא מבינה. "מה עשיתי? בסך הכל חשבתי," אני מזיזה את רגליי לישיבה מזרחית, משפשפת אותן. "אוולין, את לא אמורה לחשוב יותר מדיי בטאקי." טוען גבריאל וכולם מסכימים. "טוב סליחה באמת שאני לא חכמה כמו המלאכים שאתם," הם מתנגדים בחריפות, טוענים שזה שהם מלאכים לא אומר כלום.
ממש.
לרגע שאלה עולה לראשי, "דרך אגב, לא אמורות להיות לכם כנפיים?" בבת אחת המכונית מתמלאת בשקט, כולם מסתובבים אליי. אפילו דרק שנוהג עוצר את המכונית כדיי להסתכל עליי בהבעה שאיני מצליחה לקרוא.
אני שוקעת בכיסא שלי ומרגישה כאילו אני ילדה קטנה שהרגע עשתה משהו רע והוריה צועקים עליה. "מה?" אני ממלמלת, מובכת מעט. "את לא שואלת מלאכים אם יש להם כנפיים," טוען גבריאל, קולו קר ורציני לגמרי. "אבל-" "-פשוט תהיי בשקט ואל תשאלי שאלות טיפשיות." אני משתתקת בבת אחת, פגועה מעט מהטון שלו.
הבן אדם פשוט דו קוטבי, באמת. פעם אחת הוא נחמד, פעם אחרת הוא מלחיץ עם קול קר ואדיש.
אני מגרדת את ראשי ומשחררת אוויר בשעמום, מעבירה את מבטי על כולם. מריאלה יושבת לידי, מלפנינו ארין ולין, ומהצד הימני לי יושב רפאל ולידו אוריאל, מלפניו יושבים גבריאל וקייל.
"אפשר לעצור להפסקת שירותים?" אני שואלת. "היית בשירותים לפני חצי שעה," טוענת ארין ואני מושכת בכתפיי. "נעצור עוד חצי שעה, עד אז תתאפקי." קובע גבריאל ואני נאנקת בייאוש. "עד אז אני אעשה במכנסיים," אני מייללת ושמה את ידיי מעל ראשי על גב הכיסא שלי.
"אפילו מריאלה יכולה להתאפק יותר טוב ממך, והיא ילדה קטנה." אומרת לין. "אל תשכחו שבשנים של בני אדם היא הרבה יותר גדולה ממני," אני מזכירה להם, אך הם כנראה לא מוצאים את כוחם כדיי לענות לי.
*
"אז מה, קרה משהו בינך לבין גבריאל?" שואלת לין כאשר אנחנו שוטפות את ידינו בשירותים. "לא ממש, לא. הוא נישק אותי-בערך- פעם אחת וישנו באותה מיטה למשך הלילה, אבל שם זה נגמר." אני מודה, מנגבת את ידיי בנייר.
YOU ARE READING
My Angel (1)-גרסה ישנה
Romanceספר ראשון מתוך סדרת "המלאכים והמיועדים" *הושלם* קראו -עדכון- כדי לשמוע על שכתוב הסיפור ~ אוולין ריידר היא בחורה רגילה למדיי שלאחרונה סיימה תיכון. חייה רגילים ושארית חייה כבר מתוכננים בראשה, אך מה שהיא לא תיכננה...
